מצבי צבירה
אני מוצק.
אין איש אשר יוכל לי.
אני יכול לטרוף את העולם בשתי ידיי
ולהקיא אותו שלם כשהיה.
בכוחותיי אני אזיז הרים מבסיסם
אעקור עצי באובב משורשיהם.
אני אשב ואתדיין עם מי שרק יחפוץ,
אני חד כתער,
שנון כסנהדרין בהרכבו המלא.
רגליי נטועות היטב בקרקע ,
אני במלוא אוני.
אני נוזל.
העולם מסתובב
בפראות סביבי ותיכף אתמוטט.
אין לי עמוד שידרה, אני נוזל
אל הרצפה ומשם אל תחתית הביוב.
עלה נידף ברוח מסוגל להפילני ארצה.
אני חלש עד כאב,
חסר אנרגיות
כמל.
אני גז.
אינני.
אני רואה הכול מבעד לואקום שבי, השקוף.
אנשים חולפים על פניי ואינם יודעים על קיומי.
אין לי מה לתת לאף אחד ,
מלבד ריקנתי המצטברת.
אני כלום
וכך אני מתנהל באפסותי.
אני נוזל אל מוצקותי ההולכת ומתחזקת.
גז ממוצקות איתנה ונוזל מטה.
מדי פעם ביום.
ממצב למצב.
תגובות (7)
זה מדהים!! המטפורות מתארות את "מצבי הצבירה" של בני האדם וזה מהמם :)
תודה רבה. העונג הוא שלי.
אני מניחה שאם הייתי לאסתםמישהי של עוד כמה שעות אני אוהב את השיר מאד. כרגע אני לא במצב טוב.
אני לא מסכימה עם המשפט: "אני גז. אינני." הוא לא נכון פיזיקלית. אל תזלזל בכוחו של גז – הוא מסוגל לעלף אנשים ואפילו להרוג. הוא מכיל ניחוחות כאלה ואחרים (כשמו כן הוא – גז).
קודם כל שאלה: איפה לאסתםמישהי של עוד כמה שעות? אני יכול לשבת פה לחכות לה?
חוצמיזה: אני בחרתי להתייחס לצד האחר של הגז. לזה שאינו מוצק ואינו נוזל. לגז שמתנדף והופך לכלום!
ועוד חוצמיזה: מותר גם מותר לך לא לאהוב משהו שעשיתי.
לשבת ולחכות? חחחח אני מקווה שלא עשית זאת. לאסתםמישהי כרגע במצב נפשי מבולבל. אני במצב שבו אני צריכה רק לחשוב ולחשוב ולחשוב, כדי להבין. משהו. עוד כמה שעות, אולי ארגיש יותר טוב.
אהההההההה גז שמתנדף. עכשיו הבנתי. אני בכל זאת נגד הראייה היחידה שהראת פה, שגז מתנדף ונעלם. כי לגז יש גם יתרון: הוא רואה ואינו נראה.
זה לא שלא אהבתי, פשוט לא עפתי. יכולת יותר לדעתי.
רעיון מקסים, וכתוב לא רע. זה לא שובה אבל זה מקורי לכן זה מעניין. נדמה לי שה"מצב" שמוצג באור הכי חיובי כאן הוא המוצק וזה דווקא גרם לי לחשוב האם זה באמת כך. כאילו, להיות כל כך בטוח שאי אפשר להזיז אותך, זה די טיפשי. אבל זו סתם מחשבה לא מפותחת ויש כמובן הרבה יותר. בסך הכל אהבתי מאוד
תודה לך nonsense