הייתי רוצה לעשן
הייתי רוצה לעשן, הייתי רוצה להרגיש את ההקלה והשחרור שאנשים מספרים עליהם, גם אם רק לרגע. ולא אכפת לי, לא אכפת לי שזה רע, ושזה פוגע בי, כי אם זה המחיר שצריך בשביל להשאיר אותי בחיים, אני מוכנה לשלם אותו. אני מכירה הרבה ילדים שאומרים שרק המחשבה על עישון מגעילה אותם, אבל יש דברים שהם לא מבינים, עדיין לא. הם לא מבינים איך זה כשהכל כל כך כואב עד שאתה לא מוסגל לנשום, והם לא מבינים שאחרי הכאב מגיעה ריקנות גדולה שבולעת אותך חי, ושהיא יותר גרועה מהכאב, והם לא מבינים מה זה לבכות בשקט כל כך עד שאתה עצמך לא בטוח שאתה בוכה, והם לא מבינים מה זה להיעלם, מה זה לחיות וללכת ולחשוב אבל לא להיות באמת, והם לא מבינים מה זה לשקר לכולם, להגיד שאתה בסדר, והם לא מבינים מה זה כשכולם מאמינים, כי הם לא אמורים. הם לא אמורים להאמין. הם לא. הם לא. הם לא. הם אמורים להסתכל לי בעיניים, הם אמורים להכריח אותי אותי לדבר! הם לא אמורים להאמין!
והם מאמינים. וזה בסדר, כי אני אמרתי להם להאמין.
ובכל זאת, הם לא מבינים, הילדים האלה, החברים שלי, שגם להם אני אומרת שאני בסדר. עישון לא מגעיל אותי. אני רוצה לתפוס סיגריה, אני רוצה לתפוס ולעולם לא לעזוב, גם אחרי שתיכבה, גם אחרי שתהיה לא יותר מאבקה. אני רוצה שהיא תציל אותי. כי אם תסתכלו לי בעיניים, אם תסתכלו טוב, אני אראה בסדר, אני אראה יציבה וחזקה ושמחה. ואם אני אעצום אותן, כמו שאני עושה לפעמים במקלחת, לבד, מול המראה, אם אני אעצום אותן, ואנשום נשימות עמוקות, ואנסה להתרכז, כשאפקח את העיניים שלי, תוכלו לראות דברים אחרים, שהסתתרו מתחת לכל היציבות והחוזק והשמחה המאולצים. תוכלו לראות חורבן תהומי, וכאב, ופחד, ודמעות, ועצבות, וייסורים, וסערות, וברקים, וריקנות גדולה מאוד. וריקנות שמתפשטת ובולעת את כל שאר הדברים, את כל מה שאי פעם היה. ואת הדברים האלה, שלא דמיינתם שתראו מתחת לכל הבסדר שהיה קודם, תצטרכו לשכוח, כי זה סוד, ואת הסודות שלי אני לא מספרת לאף אחד.
אז הייתי רוצה לעשן, וזה כבר לא סוד, והייתי רוצה לעשן, וזה שוב סוד, ואת הסודות שלי, אני לא מספרת לאף אחד.
תגובות (3)
עישון לא פותר את כל הבעיות, לפחות לא לטווח הארוך. הוא יכול לעזור לך לשכוח מהכל לפרק זמן מסוים אבל בסופו של דבר הכל נשאר כמו שהוא. אחרי שאת חוזרת למציאות, כאילו נקרעת אליה בכוח, את תרצי עוד סיגריה (או מה שלא תעשני, עם ג׳וינטים זה יותר מסובך). את יכולה לנסות, אבל את צריכה לדעת את הסיכונים. אני חלקתי את הידע שלי מניסיון אישי, למדתי שבעיות פותרים מבפנים ולא מנסים להשכיח אותן על ידי גורמים חיצוניים. הקטע שלך כתוב יפה ויכולתי להזדהות עם הרבה מהמחשבות והרגשות שלך. תזכרי- אנחנו לא בלתי נראות ונשמעות לנצח. יבוא רגע בו באמת נהיה.
אם זה אמיתי: את רואה מה כתבת פה?! "אני רוצה שהיא תציל אותי." שהסיגריה תציל אותך? באמת?! תצילי את עצמך ואז תראי איזו מלכה את יכולה להיות בלי הסחות דעת רגעיות וממכרות. תעשי שההצלה תהיה פנימית. חוץ מזה – אחלה קטע, כתוב טוב.
האמת. שאני מבינה חלק מהרגשות שמובעים בקטע, שאגב, כתוב בצורה מקסימה. לא מזמן יצא לי להכלא למצב לא מעודד במיוחד והייתה לי את ההזדמנות לסיגרייה, זה היה כל כך מזמין, כל כך קשה היה לי לסרב, כי כמו ששמעתי, זה כל כך משחרר. אבל זה פשוט בולשיט שדופק את הכל. צריך למצוא פורקן אחר. הקטע מדהים עמוק ונגע בנקודות שהדחקתי. כל הכבוד, את מוכשרת, לא יצא לי לקרוא קטע כה טוב כבר זמן רב