הקנאה

אתמול ביקר החתול במיטתך בלילה.
כך סיפרת בגאווה מהולה בחמדה מתוקה.
ובאמת התענגת
על גרגוריו ועל שמחתו החתולית.
על מגע שיערו וגופו החם,
ועל הדגדוג של קצוות שפמו הארוך
בלחייך, שפתייך ומטה משם.

ואני
איך קינאתי בחתול הגרגרן הזה…
איך הייתי רוצה להתחלף עימו
ולהישאר בדמותו החתולית.

אין כאן כל חדש.
פעמים רבות קנאתי בספל הקפה
ששפתייך רוו.
ברצפת החדר שפגשה כה קרוב
את שתי כפות רגלייך.
בחזייה הדוממת, היוצאת במחול צמודה לשדייך.
בתיבת ההילוכים אשר במכוניתך,
בקיר עליו נשענת ולו לרגע קט
ובריפוד הכסא אשר נותרו בו סימני ישבנך.