הספקטרום שלי

העבר,
טומן הוא בחובו ספקטרום אלוהי.
צבעים נסים על נפשם, לא רואים בעיניים,
עד שאינם נתקלים ברגש ממשי.
הם זקוקים לייצוג,
שיבטא את מחשבותיהם,
שישמיע את זעקתם האילמת ,
שנאבקת על מקומה בסערה בלב ים.
עוטה היא מסיכה שחורה על פניה,
כי אם לא ספקטרום צבעים היא מייצגת,
עמוק כלפי פנים,
שורר בה כל ספקטרום אפשרי בעולם.
מבט אחד אל- על,
מעורר שתיקת כניעה.
המסיכה- לבנה היא.
והעבר- כה טהור ושזור פנינים.
הוא נבלע בספקטרום צבעים אחר.
המציל רץ לעבר הים הסוער,
אמה, מאוחר מידי.
הגופה טבעה.