הסבר להסבר

מדוע אנחנו כל הזמן מחפשים הסברים?
מדוע ההסברים שאנחנו מקבלים לא מספקים?
האם הסבר הוא בסך הכל דרך להשתיק את המצפון?
כל השאלות הנ"ל הן הסבר מהו הסבר ולמה אנחנו יוצרים ומחפשים אותו.
התשובה לשאלה הראשונה טומנת בחובה הרבה לבטים.
לכאורה אנחנו לא אוהבים שיש לנו דברים לא פתורים בראש, כלומר, מספר אירועים שדחוף לנו לחבר ולהבין מה הקשר ביניהם.
לכן אנחנו מחפשים הסבר, בשביל להניח את הדעת.
לרוב ההסברים שנקבל לא יספקו אותנו מסיבה מאד פשוטה, כדי להגיע להסבר כלשהו אנחנו חופרים בעניין שאנחנו רוצים להסביר, עם כל בירור מעמיק בנבכי מוחנו הקודח אנחנו מגלים עוד פרטים, ולכל פרט יש פוטנציאל גבוה לשלול את ההסבר שכבר סיפקנו לעצמנו, ומכיוון שהסבר הוא דבר אין סופי ותמיד נוכל למצוא עוד אחד יהיה קשה להניח את דעתנו.
מסקנה משעשעת לכאורה, ככל שנעמיק בהסבר כך נתרחק ממנו, לא כך?
ייתכן וזה לא עד כדי כך מסובך, ייתכן שבשלב כלשהו ימאס לנו, נתעלם מפרטים שוללי הסבר לטובת העונג שבלהניח את דעתנו, מה שלמעשה אומר שכמעט בהכרח לעולם לא נגיע להסבר הנכון.
כמובן שהנ"ל נכון לגבי סיטואציות חברתיות ו/או עסקיות אך לא מדעיות או מתמטיות, שכן הסברים מהסוג המדעי/מתמטי הנם הסברים מוכחים שבהכרח כן נכונים.
האם ההסבר הוא דרך להשתיק את המצפון? ובכן, האמת שזו שאלה מעט יותר מורכבת, אני אישית מאמין שישנם אנשים שנהנים לעורר לעצמם את המצפון כדי לחוש רגש, ולכן השימוש בהסבר לא בהכרח יהיה כדי להשתיק את המצפון אלא יכול לשמש גם כדי לעורר אותו, אך השימוש כן יהיה למטרות נוחות עצמיות כדוגמת "להניח את הדעת".