המסע של ג'ני- פרק 1: מרגרט
ג'ני יצאה מבית הספר לכיוון בית היתומים גרין הארט. הרוח נשבה ואילצה אותה ללבוש את מעילה והשמיים איימו להמטיר גשם בכל כגע, כראוי ללונדון. ג'ני הגיעה לבית היחיד שאי פעם הכירה, והלכה ישירות למטבח. שם חיכתה לה על השולחן ארוחת צהריים. היא ישבה ואכלה בתיאבון רב כששמעה מאחוריה מישהו נכנס לחדר. ג'ני פנתה לאחור וראתה את מרגרט.
מרגרט הייתה אישה חביבה בשנות החמישים שניהלה את בית היתומים מאז שמישהו היה יכול לזכור אותו. היא תמיד לבשה חיוך עליז ואת אחת מהשמלות הפרחוניות שלה. הבובה היחידה של ג'ני נתפרה על ידי מרגרט ולמרות שהיא עברה עשרות תיקונים, ג'ני מעולם לא הסכימה לוותר עליה.
"חזרת ג'ני מתוקה! איך עבר עלייך היום?" ג'ני בלעה לפני שהגיבה. "היי מגי! היה בסדר, לא משהו מיוחד". "גם זה טוב" ענתה לה מרגרט והוסיפה "יש משהו שאני צריכה לתת לך". היא התקרבה לשולחן והתיישבה בכיסא מול ג'ני. ג'ני הכניסה לפיה עוד ביס לפני ששאלה "מה זה?", מתנות לא היו בשבילה משהו שבשגרה.
"יכול להיות שתעזבי אותנו בקרוב" פתחה מרגרט ואמרה. ג'ני הייתה בספק אבל המשיכה להאזין בשתיקה. "אני בטוחה שאימך לא הייתה רוצה שתגדלי כאן, אבל לא הייתה לה ברירה" היא אמרה והגישה לג'ני מכתב סגור וחתום. "אם תרצי לדבר, את יודעת איפה למצוא אותי" מרגרט סיימה את דבריה, קמה מן הכסא ויצאה מהמטבח.
ג'ני רחצה את כליה במהירות ולא הורידה את העיניים מהמכתב. מי הם היו? מה קרה להם? מה יש להם לספר לה? היא מיהרה ועלתה במדרגות לחדר שחלקה עם לנה. לנה הייתה ילדה חברותית ותוססת, צעירה מג'ני בשנתיים. ג'ני שיערה שהיא הייתה כרגע בבית של אחת מחברותיה.
החדר היה מרוהט בפשטות; ארון אחד מחולק לשניים ששימש את שתי הבנות, שולחן וכסא שעמדו בפינת החדר, שתי מיטות ברזל ליד הקירות וחלון שהשקיף החוצה אל הרחוב. ג'ני התיישבה על מיטתה ופתחה את המכתב מייד. היא היססה לרגע לפני שהוציאה אותו מהמעטפה, מה היא תגלה שם? היא הוציאה את המכתב, פתחה אותו לפניה וקראה את כולו בלי לעצור.
תגובות (2)
הסיפור מעניין מחכה לפרק הבא אבל כשאת עושה דו שיח בין שני אנשים את צריכה לעשות זאת אחרת למשל :
" היושש "
" מה קורה ? "
" כל סבבה "
ככה עושים דו שיח בכל מקרה סיפור יפה מחכה לפרק הבא :-) ????????
תודה על ההערה! אני מחר יוצאת לטיול השנתי ומקווה לקבל השראה להמשך הסיפור.