פרויקט חדש -סיפור אהבה 2

"אל תהיי עצובה טוב?"אני שואל אותה כאשר אנחנו יושבים על נדנדת עץ ישנה וחורקת על דשא ירוק בקיבוץ. היא מהנהנת בראשה ולא אומרת כלום "היי…"אני נוגע בה בכתף "מה יש?"אני מזיז לה את הפוני מהעיניים הכחולות שלה היא מרימה אליי מבט מביטה בי בעיניים הילדותיות והקסומות להפליא שלה ולא אומרת דבר .שקט ,דממה . ופתאום פרצה בבכי ונפלה לתוך זרועותיי "היי אל תבכי בבקשה "אני מחבק אותה ומאמץ אותה לחיקי "די חמודה אני מצטער…" "אז למה?! אז למה אתה עושה לי את זה ??!"היא לפתע התנקה ממני והטיחה בי "אתה ידעת שאני רוצה אותך אז למה ניצלת את זה ?!" הדמעות המשיכו לזלוג לה על הלחיים הוורדות שלה והמסקרה נמרחה לה על הפנים "אני לא יודע…אני מצטער " החזרתי אותה אל חיקי הושבתי אותה על ברכיי כאילו הייתה תינוקת וחיבקתי אותה ורק שתקתי "די כבר "היא ניסתה להשתחרר ממני הרפיתי ממנה "מה אתה עושה לי??" היא קמה מהנדנדה "נטע סליחה…"אני קם מהנדנדה "תפסיק עם זה פשוט תפסיק!אמרת לי שלא אז לא" היא התחילה ללכת "נטע…"אני מנסה לעצור בעדה ותופס את ידה"לילה טוב אור"היא אומרת ומתנתקת ממני וצועדת לכיוון הבית "נטע…"אני מתחנן שתעצור רק כדי שאבקש שוב סליחה .לא רציתי שזה ייגמר ככה… "לילה טוב!"היא אמרה שוב בלי להביט בי והמשיכה ללכת לכיון הבית.נכנסתי למגורים של השנת שירות .התקלחתי ונכנסתי למיטה ונזכרתי נזכרתי בהכל. איך הכל התחיל…את נטע הכרתי כשרק הגעתי לשנת שירות והייתי חדש פה .היא ישבה בחוץ ילדה יפה עם שיער אדום ועיניים כחולות לובשת שמלה כחולה ורגליה יחפות יחד עם הכלב שלה מול חדר האוכל על הדשא .טיילתי בקיבוץ וראיתי אותה החלטתי לנסות להכיר אותה. התקרבתי אליה ונדהמתי מעינה היפות היא הביטה בי וחייכה וקמה לעברי "אתה מהשנת שירות פה?"היא הושיטה את ידה לעברי "קוראים לי נטע" "קוראים לי אור נעים להכיר.גם את מהשנת שירות?"לחצתי את ידה היא צחקה "ממש לא,אני גרה פה אני בת 15 "הנהתי בראשי ."הבנתי"והתבאסתי מעט מהגיל שלה בכל זאת אני בן 18.אבל משהו באגו שלי גרם לי לנסות לפלרטט איתה.במשך תשעה חודשים רק דיברנו,נפגשנו ונהיינו לחברים הכי טובים.כך לפחות אני חשבתי.ידעתי שבקרוב אסיים פה את השנת שירות ואתגייס לצבא.ואצטרך להיפרד מנטע ולא נוכל להיפגש כמו ברגיל התקשרתי אליה וסיפרתי לה שקיבלתי גיוס לגבעתי לתחילת יולי היא מיד אמרה שאין מצב שאני לא אבוא אליה בערב למפגש כיפי וציינה את זה שיש לה בית ריק . הגעתי בשמונה בערב וישבנו מחוץ לבית שלה הבאתי גיטרה וניגנתי לה אחר כך פתחתי בירה והדלקתי סיגריה "רוצה?"שאלתי "אבל אל תגידי להורים שלא יכעסו" קרצתי "תביא רק מהבירה לא מעשנת" "מה ההבדל ?"צחקתי "לא יודעת נו…אל תעצבן אותי"היא קרצה "למה מה תעשי לי אה?"עניתי לה והגשתי לה את הבקבוק בירה "תודה" היא לגמה לגימה ארוכה ותוך שנייה ירקה אותה מהפה "איכס!" צחקתי ולקחתי את הבקבוק ממנה ולגמתי ממנו"את ילדונת "נגעתי באף שלה ועשיתי את עצמי שאני לוקח אותו "לקחתי לך את האף" היא צחקה וניסתה לתפוס לי את היד כדי לקחת את אף חזרה "תחזיר לי "היא התחננה "לא ולא"הדפתי אותה והיא נפלה על הספה אחורה .היא קמה ממנה וקפצה עליי ובתוך רגע היא הייתה חבוקה בתוך ידי ובלי ששמתי לב קלטתי שאנחנו מתנשקים אחרי שהתנשקנו הבטתי לה בעיניים הכחולות והיפות שלה והיא חייכה אליי והרגשתי שאני נמשך אליה מינית אבל לא יודע מה לעשות כי היא רק חגגה 16 עכשיו אבל המשיכה סחפה אותי מאוד.הצעתי לה שנקום מהספה ונעבור למקום יותר נוח.נטע הסכימה וקמה ממני .נכנסנו אל הבית שלה ואל החדר .סגרתי את הדלת מאחוריי וחלצתי את הנעליים שלי היא התיישבה על המיטה וחיכתה לי .נכנסתי למיטה והמשכנו להתמזמז ,הורדנו כמעט את כל הבגדים ,נשארנו היא בחזייה ותחתונים ואני רק בבוקסר .המשכנו להתנשק והרגשתי שאני יכול להמשיך ככה לנצח שוכח שאני עוזב בעוד שבועיים ואני מפחד להיקשר נפשית .אבל לא יכולתי לעצור את הנשיקות המתוקות האלו ומצד שני לא יכולתי להמשיך.הפסקתי לנשק אותה ואמרתי לה "בואי נלך לישון"היא הסכימה וכיבתה את האור התכסיתי בפוך שלה והיא נצמדה אליי וחיבקה אותי ליטפתי אותה בשיער במשך דקות אחדות.עד שזה הגיע לי משום מקום "אור אני אוהבת אותך" היא הביטה אליי בעיניים ובמבט שמצפה לשמוע אותו דבר .לא אמרתי לה .לא הרגשתי ככה לא יכולתי פשוט לא .היא ילדה ואני גבר ,אני חייל והיא בכיתה י' .היא צריכה נער בגילה ואני לא האדם עבורה איך אגיד לה את זה."סליחה נטע…אבל אני חושב שאני אלך" התנצלתי וקמתי מהמיטה עוד לפני שאמרה משהו "אבל אור…" היא אמרה בקול חנוק "נטע אני מצטער…אני לא יכול .פשוט לא יכול" התלבשתי במהירות "טוב אז לך פשוט לך…"היא נשכבה חזרה במיטה והתכסתה כולה "נטע…"אמרתי והתקרבתי אליה "אמרתי לך!"היא אמרה בטון כועס "סליחה"אמרתי לה ויצאתי מהחדר בלי להוסיף מילה .כשחזרתי למגורים של השנת שירות ידעתי שאי אפשר לגמור את זה ככה .פגשתי אותה שהיא טיילה למחרת בבוקר עם הכלב שלה התקרבתי אליה וקראתי לה "נטע עצרי רגע" "מה אתה רוצה ?"היא שאלה בחוסר סבלנות "אני רוצה להתנצל ולדבר איתך" "אני באה לפה בערב ונדבר ,יום טוב " היא הלכה והתרחקה .בערב נפגשנו הייתי לחוץ אבל חייב להיות כנה . היא הגיעה ליד המגורים לבושה בשמלה הכחולה שלבשה באותו היום שפגשתי בה לראשונה היא התיישבה על הנדנדה ואני על ידה "נטע"אמרתי "אני מצטער אני לא יכולה קשר בנינו.את חברה טובה שלי לא יותר.אני לא יודע למה התנשקנו ככה .זאת הייתה טעות הייתי מסטול וגם קצת נמשכתי אלייך.אני יודע שפגעתי בך באמת שכן ואני כל כך כל כך מצטער" אמרתי ולא הייתי מסוגל להביט לה בעיניים לעומתה שהביטה בי בעיניה שהעלו מעט דמעות "אז למה ?למה מלכתחילה ? לא היית צריך אני התאהבתי בך זה לא בסדר מה שעשית לי!"היא כעסה "אני יודע…ואני מצטער שזה ככה"ואת המשך השיחה כבר ראיתם בתחילת הסיפור שלי.לא ראיתי אותה מאז השיחה הזאת.ניסתי להשיג אותה ללא הצלחה .ביום של העזיבה כולם העמיסו את התיקים על האוטובוסים ומתרגשים שהיום הם מסיימים את השנת שירות . ואני חשבתי רק על נטע עמדתי לעלות לאוטובוס שפתאום הרגשתי יד על הכתף. "אתה לא אומר שלום?"ראיתי את נטע מחייכת חיוך עצוב חיבקתי אותה הרמתי אותה בזרועותיי ולחשתי לה"אני מצטער נטע.אני אוהב אותך מאוד.אבל לא ככה,אני מקווה שתסלחי לי יום אחד ונוכל לדבר שוב ולהיות החברים הכי טובים .תמשיכי להיות מדהימה ואני בטוח שתמצאי את הטוב שבבחורים"אולי את המשפט האחרון לא הייתי צריך להגיד שחררתי אותה ונשקתי לה על הלחי "להתראות אור"זלגה לה דמעה "להתראות נטע "אמרתי וגם אני הרגשתי שאני עומד לבכות .עליתי לאוטובוס והשענתי את ראשי על החלון .רואה איך לאט לאט נטע מתרחקת והופכת לנקודה קטנה עד שלא ראיתי אותה בכלל. וזאת הייתה נטע,וזה היה הסיפור שלה של האהבה הראשונה שלה ,נטע נערה מתוקה ועדינה שאני גרמתי לה להתאהב בי ,להתאהב בפעם הראשונה.ולצערי גם הראשון ששבר לה את הלב.ואני שיום אחד היא תסלח לי .