שחייה לילית – פרק 1- חלק 1

אביטל פשטה את החלוק וקפצה לתוך בריכת השחייה. כמה דקות ספורות , הגיע גם גבריאל למתחם הברכה והסיר את החלוק מעליו וקפץ גם הוא לבריכה. מסביבם , היה חושך מוחלט .
גבריאל השיג את אביטל מפני שהוא היה מאוד מהיר בשחייה, הוא הסתכל לה עמוק לתוך עיניה ואז שניהם התנשקו.
ואז דקות לאחר הנשיקה , שניהם הביטו זו בזה בבהלה גמורה. אביטל ניתקה ממנו במהירות ויצאה ראשונה מן בריכה.
" ברור לך שלא קרה פה כלום," הטיחה אביטל בפניו באדישות מוחלטת והלכה משם.
גבריאל צפה בה הולכת ומתרחקת כשתחושת ההחמצה חזקה בוערת בו וגם זה היה ברור לו שזה לא קרה סתם.
אביטל ידעה שאם לחבר שלה יתברר שהיא התנשקה עם מישהו שזה לא הוא, אז היא עלולה למצוא את עצמה בצרות.
היא העמידה פנים כאילו כלום לא קרה , כאילו גבריאל לא נישק אותה. כאילו הם לא שחו ביחד. כאילו הכול היה פרי דמיונה.
אבל היא לא רצתה להאמין שהייתה באמת נשיקה ביניהם.
היא האמינה שגבריאל היה רק נצלן ורודף שמלות מקצועי שמנשק כל בת שנקרית בדרכו.
איתה זה לא יקרה , מפני שגבריאל הזה היה לא רציני וחשב שהעולם נוצר רק בשבילו.
וגם אם זה קרה ביניהם , היא העדיפה לשכוח שזה בכלל קרה. להשאיר הכול מאחוריה ולטשטש כל טיפה של אמת לגבי הנשיקה. היא תמשיך לעשות את מה שהיא אהבה. שזה לשחות וזהו.
גם אם גבריאל נישק אותה , אסור היה לה להרשות לעצמה להתנהג כאילו היא קלה להשגה. היא חייבת להתנהג כאילו לא קרה ביניהם שום דבר.
ואז , גבריאל יפסיק לרדוף אחריה והיא הייתה צריכה להבהיר בפניו שיש לה חבר.
אם יעקב היה בסביבה , אז הוא לא היה נותן לה ללכת לרודף שמלות כמו גבריאל.
כשהיא תמצא את הזמן המתאים , היא פשוט תגיד לו את זה וזהו.
היא תשים סוף למה שקרה ביניהם בשחייה הלילית ההיא והנשיקה הזאת שלא הייתה צריכה לקרות.
למה הוא נישק אותה והאם זה היה בגלל שהיא מצאה חן בעיניו? את כל השאלות הללו שהתרוצצו בתוך מוחה, נותרו ללא מענה.