אביטל – הילדה הבלונדינית שלא הפסיקה לשבור לבבות- פרק 1- חלק 1

שערה היה ארוך ובלונדיני. היא הייתה גבוהה ויפה , אפילו יפה כל כך , את כל הלבבות של הבנים מסביבה היא שברה. כבר לא היה בן בשכבה שלא טעם את טעמה של האכזבה והשברון לב שגרמה להם הפרידה.
תחושת הכאב , האכזבה הייתה להם זרה ולא מוכרת.
אחר כך השכבה הפכה אותם לבדיחות השבוע של בית הספר , יעני בגלל שאביטל הייתה החברה שלהם פעם אחת וזרקה אותם כאילו הם היו צעצוע. כאילו הם חפצים אישיים שלה. אף אחד לא העז להתעסק עם אביטל ולהראות לה מי הבוס כאן.
אם הם יעזו לתפוס אומץ ולהוריד לאביטל קצת את האף מפני שהוא מתנשא תמיד כלפיי מעלה , מפני שלהראות לה שהעניינים לא יקרו פה לפי מה שהיא מחליטה.
אז היא תבין שמה שהיא עשתה להם , הם מעולם לא שכחו ולא סלחו. כי לתת לה להמשיך במה שהיא רגילה לעשות שזה לשבור את ליבם של הבנים ולא לקחת הזדמנות שנייה כדי לתקן את הרע שהיא עשתה לבנים.
ואין לאפשר לה להמשיך לעשות את מה שהיא אוהבת: לשבור את ליבם של כל הבנים שבשכבה , כל הבנים שהיו להם חברה עזבו אותה לטובת אביטל , כי הם היו מאוהבים בה עד מעל ראשם.
הם נשקו את האדמה שעליו אביטל פסעה. השפילו את עצמם כדי לבקש ממנה להיות החברה שלהם, וכל זאת משום אהבתם אותה.
הם רדפו אחריה עד שהיא הסכימה להיות החברה שלהם.
עד שהיא נאותה , הם עשו את כל מה שאפשר כדי לכבוש את ליבה. מפה לשם , אביטל זרקה אותם כאילו הם היו לחמניות חמות שנקנות בשוק האזורי.