שריד קטן ממנו-המשך לקטע הקודם

עכשיו, אחרי 15 שנה, היא כבר לא לבד. לפחות מבחוץ. יש לה בעל ושני ילדים שלא יודעים מה קרה לה אז, כשהייתה צעירה. הם לא יודעים שהיא איבדה את היקר לה מכל. אפילו את בעלה היא לא אוהבת כמו שאהבה אותו. את הנשמה התאומה שלה.
היא מסתכלת על תמונה שלו ולא מצליחה לעצור את הדמעות. הרגע בו איבדה אותו עוד חקוק בזיכרונה. היא זוכרת הכל. את הקול של הירייה, את הצרחות האיומות שהשתתקו לאט של ילד שבסך הכל רצה לחיות את חיו. הוא מת בגלל כסף. היא לא ידעה את זה עד שזה היה מאוחר מדי. היא לא ידעה שהוא הסתבך עם עבריינים.
את העבריינים היא יכולה להאשים על שלקחו לה אותו. היא מסתכלת עכשיו על התמונה שלהם ביחד שהייתה בתוך שרשרת נפתחת עם מקום לתמונה בצורת לב. היא אפילו לא צריכה את התמונה. היא זוכרת את מראהו כל כך טוב. כל פרט ופרט. את השיער הזהוב והעיניים הכחולות כמו הים שהיו מביטות אליה במבט הכי טוב בעולם. היא גם זוכרת את הרגע האחרון. איך שזעק בלי קול. הבעתו כבר דיברה במקומו. היא זוכרת שהסתכל עליה והמבט שלו אמר "אני לא מסוגל. לא מסוגל להיפרד ממך."
היא סוגרת את השרשרת ומחביאה אותה שוב מבעלה וילדיה. כדי שתוכל לשמור בשקט, בלי שאף אחד ידע, שריד קטן ממנו.