עכשיו הכל חסר משמעות— שיתוף ראשון שלי
התחתנתי איתו. אני באה מבית דתי. יהודים. התחתנתי עם ערבי מהשטחים. אני אוהבת אותו. לפני ארבעה חודשים עזבתי אותו, לא הייתי מסוגלת לשאת יותר את הכאב שאני גורמת למשפחה. הוא עשה הרבה טעויות, היה משאיר אותי לבד בבית עד לפנות בוקר, מעשן, שותה ומסתובב עם אנשים שלא כדאי להסתובב איתם.
אני שכבתי עם מישהו אחריו. והוא שכב עם מישהי אחרי. הוא הביא אותה לבית שהיה שלי, למיטה שהיתה שלי. המחשבה הזו מחלחלחת בי וגורמת לי להירקב מבפנים.
פגשתי אותו. הוא אמר שהיה חסר לו החיבוק והוא מצטער. הוא אוהב אותי ומבטיח שלא יטעה שוב, את ההבטחות האלה שמעתי אין ספור פעמים. אבל אני לא יכולה להתעלם מהצריבה בגרון, המחנק.
ההורים שלי מסכנים, ציערתי אותם מספיק. אני לא מסוגלת לחזור אליו. הוא שבר את ליבי לחתיכות. שיקר לי. רימה אותי.
מי ירצה בי אחריו? בחורה בת 20 שעברה המון בחיים. בחורה שבורה, סוג ב'. בחורה שלא מאמינה יותר לאף אחד, שלא מסוגלת להתאהב מחדש.
לא מוצאת את המשמעות לחיים. עבודה לימודים ולישון. בלי הנאה, בלי חיוך. להתקיים בלי לחיות.
בלי משמעות.
תגובות (6)
עוברת ריגשת אותי עד דמעות
ריגשת אותי בכנות שלך
תודה רבה לך. חשוב לי לדעת.
אהבתי מאד מאד את הסיפור שכתבת הוא מרגש בצורה ענקית כל הכבוד ממני בקי ♥
תודה רבה
ראשית, עוברת, ברוכה הבאה לאתר.
שנית, עברית.
"(אני) שכבתי איתו" – המילה 'אני' מיותרת, כיוון ש-'שכבתי' כוללת בתוכה גם נושא וגם נשוא.
"ומבטיח (שלו)[שלא] יטעה שוב" – לא תזיק הגהה.
הפיסוק סביר בהחלט.
שלישית, מספרים יש לכתוב במילים. שנה היא החריג הכמעט יחיד.
רביעית, למרות שהסיפור קצר, העימוד מקשה על הקריאה. כדאי לפלש את הסיפור ע"י ירידת שורה בסוף נושא, ושורה רווח בין פסקאות.
חמישית, לגבי תוכן הסיפור. יש כאן מסר בעייתי, לדעתי. בחורה מבית דתי נישאת ללא יהודי? ועוד ערבי?? לא מובן מאליו. דרוש הסבר. דרוש רקע.
באיזשהו מקום, גיבורת הסיפור קיבלה את העונש הראוי לה.
רגש לא חסר כאן, אך תאורים, הסברים, היסטוריה, רצף ארועים, דיאלוגים… חסרים.
יש כאן רצף פעולות, שהקשר ביניהן הוא רק שאת כולן מבצעת גיבורת הסיפור.
הביקורת נועדה לשפר את איכות הכתיבה, לא למנוע ממך לכתוב.
מצפה לסיפורים נוספים פרי עטך.
תנו לחיות!! חיות.