סיפורי ערסים אלירן ויובל פרקים 15+16

פרק 15
עכשיו אני יורדת מהרכב של הורי,חזרתי לפנימיה.
הימים בבית עשו לי טוב.
ממש נהנתי במסיבה של דניאלה חברתי,ועם המשפחה שלי.
ובקשר לאלירן.. החלטתי לדבר איתו.
"היי דניאל"הוא חיכה לי בשער.
חיבקתי אותו וכל כך התגעגעתי אליו.
"בואי נשב חייב לספר לך משהוו"משך אותי לספסל קרוב.
חייכתי והקשבתי לו.
"אני ונטע חברים"אמר בפרצוף מאוהב.
"אומיגאד סופסוףףף"קפצתי עליו. נטע ואני לא כל כך מכירות אבל ממה שהספקתי היא אחלה.
"את לא מבינה כמה מדהימה היא"חייך והיה בעננים. "איזה כיף זה למצוא את האדם שאתה אוהב"אמרתי בקצת קינאה שהעינייני האהבה שלי מחורבנים!
"ומה ראיתי את גם נהנת עם נדב"אמר והראה לי את התמונה.
מאיפה זה הגיע אליו?!
"זה לא קרה כלום איתו וגם לא יקרה"אמרתי וסגרתי את מסך הפלאפון שלו.
"אני כבר לא אוהבת אותו"אמרתי בשקט.
"שמעת את זה?"שאלתי והבטתי אחורה.שמעתי קצת רעש מאחור.
הבטתי ולא ראיתי אף אחד.
"את מדמיינת"צחק עליי. "שתוק מילה התגעגעת אליי"חיבקתי אותו.
"וואלה מודה שכן"נתן לי מכה קטנה בראש.
"יאללה דני אני עייפה מהנסיעה נדבר מחר"לקחתי את התיק הגדול שלי והלכתי לכיוון החדרים.
נכנסתי לחדר והיה ריק,כולם בארוחת ערב.
נכנסתי להתקלח זריז והתלבשתי לארוחת ערב.
"היי בנותתת"קפצתי אליהן כשהן ישבו בשולחן.
"קופהה שליי"התפרצה שי וחיבקה אותי ומיד אחריה גם דנה ודורין קמו.
"אז מה קורה איתכן"שאלתי והתיישבתי עם הצלחת שהכנתי.
"תשתקי ותתחילי לדבר"אמרה שי בתקיפות. "על מה לדבר?"שאלתי וצחקתי מעט.
"על מה?על התמונה"אמרה דנה.
"גם אתן עם זה.די זה סתם באמת"אמרתי מיואשת כבר מהשאלות על זה.
"אחי בכה לי מול הפרצוף בגללך,הוא היה בטוח שעזבת"לחשה לי דורין באמצע הארוחה.
"את רצינית?"שאלתי ועזבתי את המזלג שהיה בידי.
כן אכפת לו ממני.חייםשלי אני מתגעגעת אלייך!
"לכי אליו מחר בבית ספר"אמרה.
מחר אני פותרת את כל הבעיה הזאת!

-בוקר יום רביעי-
קמתי בתחושה טובה. הייתי בטוחה שהיום אנחנו נחזור.
לבשתי ג'ינס ארוך וחולצת בית ספר לבנה וקרטיגן שחור כי קצת קרירי.
נעלתי אולסטאר לבנות וסידרתי את שיערי הארוך.
התאפרתי מעט,שמתי את הבושם האהוב עליי והייתי מוכנה.

כל השעתיים הראשונות הייתי מלאת מחשבות.
חלקן על נדב והשאר על אלירן.
"לכי אליו כבר הוא עצוב בלעדייךך"לחשה לי שי במחששה.
ניגשתי אליו וביקשתי ממנו לקום.
הוא קם באי חשק והלך אחרי לאיזור המגרש.
"מה את רוצה?"שאל בתקיפות בלי לתת לי לדבר.
"אני אוהבת אותך"אמרתי. זה הדבר היחיד שהצלחתי להגיד.
"תקשיבי אני לא בקטע של משחקים כיתה ב',אל תשקרי שאת אוהבת אותי כי שמעתי אתמול מה אמרת"קם ובא ללכת.
על מה הוא מדבר?
"אתה הקשבת לשיחה שלנו?זה בכלל לא עלייך"החזקתי את ידו.
"שוב אני לא יודע אם להאמין לך"אמר.
הרגשתי את הדמעות בגרון שלי.
"הדמעות שלך כבר לא מעניינות אותי"אמר והלך משם.
מה הלך פה עכשיו?
כבר מתחיל להימאס לי מכל הדבר הזה!

-חמישי בערב-
"את בטוחה שתסתדרי?"שאלה דנה ובאה לצאת מהחדר עם התיק שלה.
דורין ושי כבר נסעו ואני נישארת שבת כאן..
"כן ברור תהני בסופש יפה שלי"חיבקתי אותה והיא יצאה מהחדר.
כמה ימים לבד לא יזיקו.
התחלתי לסדר את החדר קצת וניקיתי.
באמצע הניקיונות דפיקות בדלת. מי עכשיו בא להפריע?
"אז שמעתי נכון את באמת כאן בסופש?"התפרצה שקד-חברה שהכרתי כאן.
"כן יצאתי השבוע לכמה ימים אז אני כאן עכשיו"אמרתי והכנסתי אותה.
"וואלה,האמת גם אני כאן מהסיבה שלך"חייכה והתיישבה במיטתי.

חזרתי לחדר ריק וקצת מוזר בלי הרעש של הבנות מסביבי.
הסתובבתי קצת עם שקד והופתעתי לגלות שיש קבוצה די גדולה של ילדים שנשארים כאן בשבת.
נכנסתי להתקלח זריז ועליתי לישון.
לפחות לא צריכה לקום מחר מוקדם..

פרק 16
ישבנו בהפסקה בחוץ עם כולם וגם הבנות היו.
אחרי מה שגיליתי אתמול הלב שלי נשבר. היא כבר לא אוהבת אותי..
לפתע היא קמה וביקשה ממני לבוא אחריה.
הלכנו לשבת בספסל ליד המגרש.
"מה את רוצה?"שאלתי תקיפות בלי לתת לה לדבר.
"אני אוהבת אותך"פלטה.
איך היא לא מתביישת לשקר לי?
"תקשיבי אני לא בקטע של משחקים כיתה ב',אל תשקרי שאת אוהבת אותי כי שמעתי אתמול מה אמרת"תקפתי וקמתי ללכת משם.
"אתה הקשבת לשיחה שלנו?זה בכלל לא עלייך"תפסה את ידי.
היא עוד מכחישה..
"שוב אני לא יודע אם להאמין לך"אמרתי בזלזול ולא הבטתי בה.
היא עומדת לבכות.
"הדמעות שלך כבר לא מעניינות אותי"אמרתי והלכתי משם.
איך הבת זונה עוד אומרת לי את זה?!
מה יוצא לה מלשחק איתי?
למה אני תמיד נפגע מבנות קטינות שחושבת שהן המלכה אליזבת'?

-נקודת המבט של יובל-
-שישי בצהריים-
כבר אמצע הצהריים והחלטתי לצאת לריצה,קצת לנקות את הראש מהבלגן סביבי.
לבשתי טייץ' אדידס שחור וגוזיית ספורט ואספתי את שיערי לקוקו גבוה.
נעלתי נעלי ספורט, לקחתי אוזניות ויצאתי.
"אחח תזהר"צעקתי שמישהו התנגש בי.
אני והמזל שלי,אלירן.
מה הוא עושה פה בכלל?
"מצטער.. אה זאת את"אמר בשקט.
"מה אתה עושה פה?"גמגמתי.
"נשארתי שבת"אמר מהר והשפיל מבט.
"טוב אז.."אמרתי והוא המשיך "נתראה"ברח משם.
הוא כבר לא מסוגל להתקרב אליי.

חזרתי ונכנסתי להתקלח ולהתארגן לארוחת שישי.
לבשתי שמלה בצבע ורוד בהיר ונעלתי סניקרס גבוהות לבנות.
קלעתי שני צמות סיניות לאחור לשיערי הארוך והתאפרתי בקטנה.
התקשרתי לשקד והיא ביקשה שאחכה מחוץ למגורי בנים,היא יוצאת מחבר שלה שגיא.
התיישבתי על הספסל ובינתיים דיפדפתי באינסטגרם שלי.
אלירן חלף על פניי ולא הביט בי בכלל.
"אלירן תעצור"צעקתי והוא נעצר.
הוא לא הסתובב.
"רק תקשיב לי,אני דיברתי על נדב. אני רוצה אותך ורק אותך! הילד המסיבה הוא משך אותי בכוח.קשה לי בלעדייך,בבקשה אני אוהבת אותך"כבר התחלתי לבכות.
הוא עדיין לא הסתובב.
הרגשתי מובכת מהסיטואציה..
"עזוב,רק שתדע שאני מצטערת.על הכל"אמרתי והתחלתי לרוץ משם בוכה.
הוא רץ אחרי תפס את ידי ונישק אותי.
אוי אלוהים,כמה התגעגעתי לדבר הזה!
הייתי כמו ילדה קטנה מאושרת שקיבלה סוכריה.
"אני אוהבת אותך למה אתה לא מבין את זה"נתתי לו דחיפה קטנה ואז חיבקתי אותו.
"בואי נחליט שלא נריב יותר בלי להסביר קודם"קבע וליטף את שיערי.
"אני אוהב אותך קטנה שלי"
הייתי שוב מאושרת כמו שלא הייתי הרבה זמן..
*
"נו בואי נעשה משהו היום יכבדה"אמר אלירן .
שבת בצהריים,אנחנו אצלי בחדר ורואים סרט משעמם.
"מה כבדה?ירדתי 2 קילו"קמתי מהמיטה ועמדתי מול המראה וסידרתי את עצמי.
"את בטוחה?כי זה נראה שעלית"בא מאחורי. "מה נראה לך"אמרתי ונתתי לו מכה.
"בשבילי את הכי יפה בעולם"חיבק אותי ונישקתי אותו.
"נו יאללה הערב נוסעים לסרט"קבע וחזר למיטה.
"בתנאי שאני בוחרת סרט"אמרתי וחייכתי חיוך ילדותי.
"סבבה.יאללה בובי 7 יוצאים"נישק אותי ויצא מחדרי.

התחלתי להתארגן ליציאה עם אלירן.
לבשתי ג'ינס ארוך וחולצה ארוכה צמודה בצבע שחור שהיא קצת בטן ונעלתי אולסטאר לבנות.
פיזרתי את שיערי הארוך והתאפרתי בעדינות.
התזתי מעט מהבושם האהוב עליי, שמתי כמה תכשיטים ויצאתי לחדר של אלירן.
התקדמתי לחדר של אלירן ולפתע ראיתו אותו מדבר בפלאפון ומתקדם לכיווני מהר.
"תפסיקי לבכות אני חמש דקות אצלך"ניתק שיחה. "מה קרה"שאלתי מבולבלת.
"יפה שלי אני חייב ללכת אנחנו נדחה את הסרט ליום אחר"אמר ורץ לכיוון היציאה ומותיר אותי עומדת מבולבלת באמצע המסדרון…