התמכרות והוקרת תודה
זה מרגיש קצת כמו סמים רפואיים, או ריטלין, או כל דבר ממכר אחר.
עד שאתה מתחיל לחיות עם זה בשלום, לוקחים את זה ממך, אבל לרוע המזל אתה כבר מכור.
אתה צריך משהו חדש להתמכר אליו-סוכריות, מסטיקים, קולה, פחמימות, כל דבר. נותנים לך סמים קשים יותר, ריטלין חזק יותר….
כדי שלאף אחד לא יהיה ייסורי מצפון אז דוחפים לך את הכל עמוק לגרון בלי שבכלל תצליח להביע התנגדות ומוסיפים לזה עוד שקרים, זה יותר טוב, יותר בריא, זה יעזור לך….
אהבה היא סמים, מצאתי מישהו לסמוך עליו, הוא לימד אותי כל מה שיכל, אהבתי אותו אהבת נפש, היינו בלתי נפרדים…
עכשיו הוא הולך, וכאילו כדי לכסות על הכאב, החסרון והגעגועים, הנסיבות הביאו מישהו חדש.
הוא צעיר שבקושי יודע משהו, אבל הוא מאוד מוכשר, ככה הם אומרים….
הוא קצת טיפש, אבל הוא שווה את זה…
תאמצי אותו אלייך, הוא שווה את זה….
אי אפשר לפתוח פרק חדש בלי לסגור את הפרק הקודם. הפרק החדש פשוט יתמלא בחורים ויתפרק לאט לאט.
אל תמהרו לדחוף לעצמכם אנשים חדשים כדי למלא את מקומם של אלה שהלכו.
תוקירו תודה על הרגעים הטובים שלכם איתם, ותבינו שאנשים אחרים זקוקים לכם כדי ליצור את הזיכרונות הטובים שלהם.
תגובות (1)
את מדהימה כלכך, בהתחלה דווקא לקחתי את זה למקום של בן זוג לשעבר, המשפט שכתבת דווקא למטה (אי אפשר לתקן כנפיים שבורות עם פלסטר ולהחליף כשהגיע הזמן לעוף) המשפט הזה מדהים כלכך, את מוכשרת בטירוך