יום אחד אספר לך-יום העצמאות – מאי 2011

שטות הזמין את החברים הכי טובים שלו מבית הספר ליום העצמאות אצלו במושב. החברים הכי טובים שלו הם בעצם כמעט כל החברים שלי: עיני, קב, דוס וכמובן אותי, בעצם הוא לא הזמין רק את אלו שהוא לא סובל את הינד ואותך. כששאלתי אותו בקול תמהה מזויף למה את לא מוזמנת הוא כמובן נקט בטקטיקה שחייו לימדו אותו ועכשיו כשאני חושב על זה בעצם לימדו את כולנו- "התחמקות". שטות טען שבגלל המשקעים של הריב שלך ושל עיני בעבודה באזרחות זה עלול להתפוצץ בריב קולני שיהרוס לכולנו את הערב. לא לקח לי יותר משנייה להבין שזה תירוץ וכמובן שאת הסיבה האמיתית ידעתי כבר לפני. התלבטתי במשך פרק זמן שאותו אני לא זוכר מה אני צריך לעשות, כשידעתי שאת יום העצמאות הזה אני רוצה לבלות בחברתך. חשבתי על האופציה שבה אני מפוצץ את הענין ובעצם אומר שאם את לא באה אז גם אני לא בא ונשאר איתך בקרית גת בטענה שאת חלק מהחבורה המצומצמת שלנו ושאי אפשר להפלות. אולי זה היה מרשים אותך שאני שבדרך כלל פאסיבי מצית מרד של ממש אבל מצד שני זה עלול למשוך תשומת לב לא רצויה ומהאחרים באשר למניעים האמיתיים שלי. אחרי כמה זמן של התלבטויות החלטתי שאני משחק את המשחק!.
אמרתי לך שהשנה החלטנו לחגוג את יום העצמאות במושב של שטות אבל הוא חושש שעלול להתפתח ריב בינך לבין עיני. את ענית לי שזה ריב ישן ושמזמן שכחת מזה ושעכשיו את ועיני חברות טובות.
החלטתי לא לספר לשטות את השיחה שלנו כדי שלא ימציא לי תירוץ אחר או חס וחלילה יאמר לי את הסיבה האמיתית. חשבתי לעצמי שאם הוא ישאל אותי למה הגעת אני אסביר לו שדיברתי איתך אז הוא יכול להרגע לא יהיה פה ריב. ביום המיועד קבענו שאנחנו ניסע ביחד במכונית של אמא שלי אבל בגלל שגם כך חו התכוון לקחת את דוס איתו אז אמרתי לו שיקח גם אותך. וכך שתי המכוניות הגיעו לבסוף למושב. פחות או יותר בהזדמנות הראשונה שאני ושטות היינו מרוחקים מהאחרים מרחק שמיעה הוא שאל אותי מה לעזאזל את עושה פה? ואז ענה לעצמו שחו כנראה הזמין אותך על דעת עצמו הרי ידוע שהוא מאוהב בך. חייכתי ביני לבין עצמי.
באותו ערב נהנתיתי מאוד הרבה פעמים היינו פחות או יותר ביחד בלי הפרעות; היו לנו הרבה שיחות בעיקר על דברי יום יום מטופשים אבל לי זה נראה כל כך הרבה ומיוחד. רגע מיוחד שזכור לי זה שהתישבנו בשורה על כיסאות לצפות במופעים של המושב דוס התישב מצד אחד שלי ואת בחרת להתישב מצידי השני.
באותו לילה כשהלכתי לישון הבנתי שאני היחידי שיודע איך בעצם הצתרפת לערב הזה: את חושבת ששיכנעתי את שטות שיסכים שתבואי, שטות חושב שחו הזמין אותך כי הוא כנראה מאוהב בך, וחו וכל האחרים חושבים ששטות הזמין אותך. חייכתי ביני לבין עצמי בפעם השנייה היום הזה.