שיניתי לך כיוון

"שני כיוון" הרוח לחשה לי באוזן.
"אבל טוב לי", עניתי ברוך,
ולא הקשבתי לה.

"שיניתי לך כיוון", אמר לי הבחור שאהבתי.
"אבל הלב שלי בחר בך."
"את עוד תאהבי הרבה, יקרה שלי. שיניתי לך כיוון"
ואז יצא מהחיים שלי,
ובהדרגה,
גם יצא מהמשוואה.
לא בחרתי במציאות שהיא בלעדיו,
אז כאב לי תקופה.
אך כמו שאומר זמר אחד גדול:
"בסוף מתרגלים להכל"

"שיניתי לך כיוון", אמר לי העתיד שלי.
"מה הכוונה?" שאלתי בתמימות.
"עכשיו דברים יהיו קצת אחרת ממה שדמיינת", אמר לי בפשטות.
"אבל זה שלי!!… אבל לכאן אני שייכת!"
"לא. שינתי לך כיוון. תתרגלי."
ואז קצת הרגשתי שכואב,
בכל מה שהיה קשור לענייני הלב,
ובכל מה שקשור לאיך שהערכתי את עצמי.
איך אסתדר בלי אותם הדברים שעכשיו איבדתי,
איך אסתדר כשכל מה שדמייתי- יהיה אחר?…

תבין. זה מפחיד.
האדמה קצת נשמטת.
ובכל פעם שמשהו טוב נגמר לי,
משהו מהלב קצת נשרט.
תמונת העתיד כל פעם משתנה לי,
ולפעמים אני מרגישה לא בטוחה, וקצת לבד.

בין מה שבחרתי ובין מה שלא,
עודני מאמינה שהכל לטובה,
מנסה לזכור שהזמן יעשה את שלו,
ושלכל דבר בעולם הזה יש מטרה.

ואחרי שנת שינויים דרסטיים מבחינתי,
אספר מסקנות אישיות:

מהשיעור הזה למדתי,
שהעולם לא צפוי.
לאט הבנתי,
שזה מה שיפה פה- השינוי.

ואל העתיד השובב שכל פעם משתנה לי,
כעת אני מחייכת.
הוא צוחק אליי,
מפתיע אותי כל פעם בדרכו.
אבל עליו אני סומכת,
כמו יודעת
שאני בידיים טובות.