3 ימים ועוד יום אחד פרק י"ט ו א ח ר ו ן
רומן זה 3 ימים ועוד יום מוקדש למירי המקסימה אשר טרחה, קראה ואפילו הגיבה תודה רבה לך מירי ♥
בסביבות השעה 19.00 כששני הצעירים שלנו והכל כך יפים יצאו מהסוויטה לכיוון הוריה של רוית.
שניהם היו עמוסים עם מתנות לכולם וכמובן גם עם עוגה ענקית.
יוני עצר מונית ולאחר שסידרו את כל הדברים בחצי מהמושב האחורי התיישב יוני ליד התכולה לא לפני שפתח את הדלת שליד הנהג והושיב את רווית שלו =.
רווית מסרה את כתובת ההורים ומדי פעם הסתובבה כלפי יוני ואמרה שהיא כל כך נרגשת עד כדי עילפון
"רוויתוש אנא הניחי לעילפון לאחר שנצא מההורים ובינתיים תנשמי עמוק בדיוק כפי שלימדתי אותך"
לאחר כמה דקות הגיעו המתרגשים ליעדם.
רווית יצאה ממונית ועזרה ליוני לסחוב את כל הדברים להורים.
מרב בלבול הם לא הבינו מדוע הנהג לא נוסע הלאה ואוו ואוו תפס יוני את ראשו :אדוני הנהג אנא אני מצטער ממש ממש הוא נתן לו שטר שמספיק ל- 20 נסיעות והנהג חייך ונסע לדרכו.
שניהם הגיעו לקומה השלישית כשהם נושמים ונושפים ורווית צלצלה את הצלצול שאומר כי מישהו מבני הבית מגיע.
סיגל יצאה מדעתו היא החלה לצרוח ופתחה את הדלת כשהיא "מחבקת את בתה ולא יודעת את נפשה מרב אשר.
האם ובתה נכנסו מחובקות לתוך הדירה והדלת נטרקה אחריהן.
הפרופסור המלומד נישאר בחדר המדרגות כשהוא עמוס ומה לעשות הוא צלצל פעם נוספת.
"ואוו יוני יצאו הבנים שלישית האחים של רווית והתנצלו אנא סלח לאמא שלי כי הגעגועים לרווית העבירו אותה על דעתה".
"אני מבין אותה ותודה שאתם באתם לעזרתי."
ארבעתם נכנסו לדירה עם כל המטלטלין ודורון יצא בדיוק מחדר האמבטיה ולא הבין מתי בתו נחתה בארץ ומה קורה פה.
"דורון ענה לו יוני רצינו להפתיע אתכם אך נראה לי שזו הייתה הפתעה מעל לממוצע ומקווה שלא שגינו".
"תקשיב לי יוני הפגישה בין האם ובתה מדי יום ביומו היא כזאת ועל אחת כמה וכמה שהן לא התראו המון המון זמן".
לאחר שנרגעו מעט האם ובתה חיבקה רווית את אביה ואת אחיה ומיהרה לחבק את אהובה.
"יש לנו בשורות בשבילכם משפחתי היקרה אמרה רווית " מחר הוא היום הרביעי מאז נחתתי בארץ ובאנו לבשר לכם כי החלטנו להתחתן"
מההההההה להתחתןןןןןןןןן ואווווווווווו מתייייייייי אנייייייייי מתההההההה
"מאמי אנא תרגעי כי מדובר בסך הכל בחתונה לא חלילה במשהו אחר".
"הנשיקות והחיבוקים והבכי שבו שוב כאילו לא נפרדו לפני 10 דקות".
"מתי אתם מתכוונים להתחתן שאל דורון???"
"אנחנו השיב יוני חייבים לחזור לניו – יורק כדי לסגור את כל הקצוות ואני רוצה לבשר לרוויתוש שלא גיליתי לה עד עכשיו כי התקבלתי לאוניברסיטה בירושלים להיות דייקן הפקולטה לרפואה כך שאנחנו חוזרים הביתה"
"ואוו מתוק שלי חיבקה רווית את אהובה כיצד הצלחת לשמור על הסוד הזה"????
"תאמיני לי זה בכלל לא היה קל".
"הוא שלף קופסא קטנטנה מכיסו כרע ברך ושאל "התינשאי לי נסיכה שלי"??
"ברוררררררררררר אני אוהבת אותך אתה החיים שלי אתה הנשמה שלי אני יודעת שרק כבוד ואהבה תציף אותי וכבר אני אומרת אני רוצה 2 שלישיות אחת כמו האחים שלי והשנייה בנות"
"אין בעייה קיבלת צחק יוני"
ההורים נשארו פעורי פה כאילו הם צופים בהצגה ולא בבתם אהובתם.
רווית פתחה את הקופסא וגודל היהלום סינור את כולם. יוני ענד אותו על אצבעו וזה היה מושלם.
הרומן שלי הגיע כאן לסיומו – מקווה שנהניתם ולאחר אתנחתא קצרצרה אשוב עם רומן חדש בע"ה.
תגובות (2)
נהנתי מכל רגע כשקראתי את הרומן שלך.
כל הכבוד.תמשיכי לכתוב :)
תודה רבה רבה אופיר היקר שלי אני משתאה מדוע זו שהקדשתי לה את הרומן "אין כל ואין עונה ויונה עם הנער עדיין מתדפקים על דלת השער" עשיתי לך קצת בחינה באזרחות חחחח המךש יום נעים חביבי שלי?