מועדת וכל כך כואבת

אני מועדת אני כואבת
מבקשת לשרוד ולא מסוגלת
בודדה בעולם בודדה ואומללה
מאין תגיע התקווה הגדולה

אנשים טובים באמצע הדרך
כך כותבת נעמי שמר המשוררת
ולמה אינני מוצאת ולו איש אחד
אשר יחוס עלי ויושיט לי יד

כמהה להקים בית בשבילי
כמהה לבן זוג שיאהב אותי
כמהה ללדת ילדים משלי
כמהה כל כך להיות אחת האדם
כמהה ולא אפסיק לקוות
כי אני רוצה להמשיך לחיות