סוף רע הכל רע פרק 4
הגעתי לאגדה בשביל לברוח מהבדידות אבל המשפחה שהגעתי אליה הייתה מפחידה יותר מכל דבר אחר בעולם הזה היא אפילו יותר גרועה מאמא של סינדרלה עצמה אפילו לא נכנסתי בתור סינדרלה אלה בתור עצמי " אליזבת בואי לפה " קראה מישהי שכביכול נקראת " אמא שלי" היא מפחידה " כ-כן " עניתי בגמגום היא סחבה אותי לצינוק מפחיד ושם עמדו שני בולדוזרים מפחידים מחזיקים את האלות האלה שפעם היו מרבצים איתם לאנשים, הרגליים שלי לאט לאט מתחילות לרעוד " תתקדמי כבר לאנשים פה אין את כל היום " אנשים איזה אנשים ? אני רואה מתחלים להיכנס כל מיני אנשים אחד צועק " נו זוזי כבר אני לקחתי חופש מהעבודה בגלל זה " אני ממשכה להתקדם עד שהגעתי למקום שאמרו לי הם מושיבים אותי על הברכיים קושרים אותי היטב כך שלא אוכל לזוז ולבסוף הם קושרים גם את עיניי כל גופי רועד דמעות זעירות נופלות מעיניי אני מתנשפת " תתחילו " אחד מהם בעט בי בכל כוחו והשני התחיל להרביץ לי עם האלה אני כבר לא בוכה אני צורחת מרוב כאבים אני צורחת בכל כוחי וכל פעם שאני צורחת חזק יותר הבעיטות נהיות חזקות יותר אני רועדת בוכה וצועקת אבל אני לא יכולה יותר לצעוק אני מתנשפת והדמעות יורדות מהר יותר אני לא מסוגלת ואז אני שומעת קולות " אני מהמר שהיא תשרוד עוד עשר דקות "
" אני חצי שעה " וזה ממשיך אני לא יכולה יותר כל גופי כואב ורועד די כבר " אתם מוזמנים לעבור לשלב הבא " אני מרגישה שנופלות עליי אבנים כבדות אני יכולה להרגיש את הדם שיורד לי מהאבנים הדמעות שלי יורדות " אני לא מסוגלת יותר " אני אומרת בדמעות " שנעשה את מכה הסופית ונגמול אותה מכאביה "
" כן " לא יכול להיות שאני עומדת למות ככה " טוב תתחילו " אני צועקת בדמעות " אולי בכל זאת נרחם עליה ונתן לה ללכת לדרכה "
" לא " אני שומעת אותם אומרים אני מרגישה מישהו מושך בשערי ומושיב אותי על ברכי ולא מרפה משערי " תעשו את המכה האחרונה עם איזה כלי נעשה אותה " היא צעקה
" חרב " הם משיבים לה אני שומעת את החרב נשלפת מישהו מחליק אותה על צווארי עוברת בי צמרמורת אותו האיש שמושך בשערותיי מושך אותו חזק יותר ובסוף מקים אותי על רגלי החרב מחליקה עוד פעם על צווארי אבל הפעם היא שרטה אותו מה שמסמל שהגיעה הזמן הדם זורם ליבי פועם בחוזקה " יש לך מילים אחרונות " היא אמרה אני מזיזה את ראשי בשלילה
" תעצרו " קול מוכר צועק " איזה זכות יש לכם לפגוע בבחורה הזאת " הוא אומר תוך כדי שהוא מתקרב אליי לבסוף הוא אוחז בכל כתף שלי ושואל " את בסדר " אני לא יכולה להשיב לו כי אני בעצמי לא יודעת הוא מוריד את המטפחת שהייתה על עיניי אחרי כמה שניות אני פותחת אותן
הוא מצמיד את ראשי לחזהו אני עוצמת את עיניי ונשענת אליו הוא הרים אותי ואמר " אני אקח אותה לבית החולים את תקחי אחריות על כל זה "
" למה אתה מתכוון אקח אחרית על זה"
" את תסבלי את הכאבים שהיא סבלה "
~ המשך יבוא ~
תגובות (1)
היי השתדלתי להוציא את זה מעניין מקווה שאהבתם