דיי!
לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל!
לעזאזל!
שוב אני נדפקת.
שוב הגיעה התקופה שאני רק רוצה למות.
שוב כואב הלב, שוב ייאוש, שוב הזעם מצטבר.
ואני לבד, אף אחד לא מקשיב.
אני סתם עוד אחת,
ולמי אכפת?
ולמי אכפת מזה שנמאס לי לבכות?
ולמי אכפת מזה שנמאס להתעורר כל בוקר לאותו מצב?
אין דבר כזה שינוי! רצינית, אין!
ואני מבליגה ומבליגה, אבל למי אכפת?
ושוב אני לבד עם הכאב.
לעזאזל, תהרגו אותי כבר!
דיי!
תגובות (3)
עצוב לי ממש לקרוא שיר כזה???? דרך אגב, אף כתיבה היא לא נוראית, כל כתיבה היא פריקה של רגשות כלשהם…
מזדהה.. אם את רוצה לדבר אני כאן..
תודה על התמיכה. אני בסדר;)