My life?my rules-4

Love Yourself 19/11/2016 888 צפיות 5 תגובות

‎-7 דקות בגן עדן-
נ.מ. דיימון
״דיימון מה יהיה?״ המנהל שאל אותי בטון מיואש. ואני רק הרמתי את כתפיי בתור תשובה ל-אני לא יודע.
״אני באמת לא יודע מה לעשות איתך..״ המנהל אמר ביואש ונשען אחורה בכיסא .
״תראה…״ אמרתי לו והתקדמתי עם הכיסא לשולחן.
״אני באמת משתדל״ שיקרתי.
״דיימון לזרוק על המורה ספר זה לא השתדלות..״הוא אמר לי בקול עצבני.
״אני נשבע שהוא התחיל.״ אמרתי לו .
״דיימון נו באמת! הוא המורה שלך!״ הוא אמר לי והתחיל להתעצבן.
״אז מה,ואני התלמיד שלו! שיגיד תודה..״ אמרתי לו והמנהל רק הסתכל אליי ומבט של אני חייב להפסיק.
״טוב..יאללה מה העונש שלי?״ אמרתי לו ולקחתי את אחד העטים שיהיה לו על השולחן ושחקתי אתם ביד.
״העונש שבועים ״ המנהל אמר לי וכתב את העונש על דף .
בזמן שהעט נפל לי מהידיים !
שבועיםםםםם!?!?!???!???!
״אבל מה עם העבודה שלי?״ שאלתי אותו בהלם ,לא לא!
אני חייב את העבודה הזאת!
״אני מצטער,הייתה צריך לחשוב אל זה לפני״ הוא אמר לי וסמין לי עם היד שלצאת מהחדר.

נ.מ. קיטי
״טוב..אחרי שהפעילות הקודמת
שלו זה נגמר לא הכי טוב חשבתי שעכשיו אנחנו נשחק משחק כדי להכיר אחד השני יותר טוב..״ המורה אמרה לנו ואני רק רציתי לדפוק בה כדור בראש
״המורה לא ראית שאנחנו לא הכי טובים בהכרויות״ אחד התלמידים אמר לה והכיתה צחקה.
״אנחנו נעשה את זה הפעם בדרך שונה״ היא אמרה ,וחשבתי לעצמי .
מה משחק עכשיו מה אנחנו בכיתה א !.
״היום אנחנו נשחק שבע דקות בגן עדן..״
המורה אמרה וכל הבנים צעקו ביחד קריאות שמחה .
ואני וטיילור גלגלנו עיניים.
״הבנות יקבלו פתק הבן שיצא להם איתו הם צריכים להיות שבע דקות בגן עדן״ המורה אמרה ,ובניתיים יעברו בין הבנות את השקית של הפתקים .
כל כך לא רציתי שיצא לי את דיימון , כבר יום שלם שהוא מתחמק ממני ,ואני לא יודעת למה אפילו.
פתחתי את הפתק שלי ,וכמה מפתיע השם דיימון היה כתוב על הדף .
הרמתי את עיני כדי לראות איפה הוא, אבל הוא לא היה בחדר ,בעצם הוא לא היה מתחילת הפעילות.

שעהה שלמה ! שאני מחפשת את דיימון בבית ספר המזדיין הזה ,7 פעמים התקשרתי עליו והוא פשוט סם זין .וסינן אותי.
למה אני מחפשת אותו בכלל למה אני רודפת אחריו ,בחיים לא רדפתי אחרי גבר..
למה זה כל כך חשוב לי ,רק לעשות את השבע דקות האלו.
לא קייט זה לא חשוב לך בכלל! ניסתי לשכנע את עצמי , ועל הדרך גם זרקתי את הפתק של השם לו בעצבים אל הרצפה.

נ.מ. דיימון
״אני צריך אותך היום בערב,יש מסיבה ענקית״הבוס אמר לי עוד לפני שהספקתי לענות לו שהוא התקשר.
״אני לא יכול היום״ אמרתי לו ,מבאס .
אני צריך את הכסף הזה.
״ולמסיבה בחמישי?״
״גם לא״
״מה יהיה דיימון?״
״מצטער אני בריתוק״
״לכמה זמן?״
״שבועיים״
״דיימון אני צריך אותך !״
״אני לא יכול ״
״דיימון אם אתה לא מגיע,אתה מפוטר!״ הוא אמר לי בעצבים וניתק לי בפנים.
זרקתי את הטלפון אל הקיר והוא התנפץ.

נ.מ.קייט
שמעתי רעשים מהמחסן, והתקרבתי לשם ופתחתי חצי דלת .
וראיתי את דיימון יושב על הריצפה עם ידיים מונחות על הברכיים . שראיתי אותו מיד התפרצתי למחסן וטרקתי אחרי תדלת..
״איפה הייתה שבע פעמים התקשרתי עלייך לא יכלת לענות ?״ צעקתי עליו בעצבים, אבל לא רציתי לכועס עליו ,באמת .
היה לו מבט של הוא רוצה להיות לבד ולחשוב.
״סליחה המלכה,אבל את צריכה להבין שלא הכל סובב סביבך ולא היה בא לי לענות לך!״ הוא אמר לי בצעקה בחזרה…אנחנו לא באמת רבים עכשיו בגלל זה ,
״מפגר,דאגתי לך..״ אמרתי פתאום בלי לחשוב זה יצא ממני .
זה כבר לא היה צעקה ,זה היה מין צעקה אבל יותר רגועה .
סתומה,איך את אומרת דבר כזה בכלל. חשבתי לעצמי ,ורציתי לקבור את עצמי באדמה .
״הדאגה שלך לא מעניית!״ הוא צעק עלי בחזרה, והרגשתי איך הלב שלי הפסיק לפעום מצעקה שלו .
זה פגעה בי כל כך ,לא ידעתי איך להגיב לזה. אז פשוט החזקתי בידית של הדלת .
והורדתי אותה למטה ,בשביל לפתוח את הדלת ,אבל היא לא נפתחה .
ניסיתי ,שוב ,ושוב ,ושוב ,חזק יותר אבל זה לא יצלח.
״אנחנו תקועים״ אמרתי ביואש ועברתי את ידיי בשיער ..
יופי זה מה שחסר לי להיות איתו גם באותו חדר עכשיו.
מי יודע אפילו לכמה זמן,
הטלפון שלי נגמר לו הבטרייה שניסיתי להתקשר עליו.

נ.מ. מייק
״מה את רוצה שנעשה בשבע דקות שלנו״
שאלתי את ג׳ניפר והיא משכה בכתפייה בתור תגובה ללא יודעת.
אחרי ההודעה ששלחתי לה אז לפני הפתעה שעשיתי לטיילור ,
אני מרגיש רע עם עצמי ,הייתי צריך לעשות את זה בדרך אחרת ולא בהודעה.
״אני מצטער״ אמרתי לה אבל היא נשארה עם מבט קר לכיון הקיר ,ולא אמרה מילה .
אני לא יכול לסבול את התחשובה הזאת שרע לה במיוחד לא בגללי.
״די נו אמרתי שאני מצטער..״ אמרתי לה והיא הסתובבה עלי, וזרקה עלי מבט .
היא ישבה על השולחן ואני נשענתי על הלוח מולה.
היא הסתכלה עליי כמה שנייות, וחזרה הסתכל לרצפה בחזרה.
״היי״ אמרתי לה והתקרבתי עלה החזקתי את הפנים שלה ,עם ביידים שלי ,
והרמתי לה את הפנים לכיוני ,וראיתי דמועות בעיניים שלה.
זה שבר אותי, אני לא מאמין שאני גרמתי לה לבכות .
״אין דבר שאני יותר מתחרט עליו ממה שכתבתי לך״ אמרתי לה בתקווה שזה יעודד אותה ,אני באמת מצטער אל זה.
״אני אוהבת אותך מייק..אני אוהבת אותך״ היא אמרה לי פתאום ,ונעצרתי לא הייתי מוכן לזה .
מצד אחד שמחתי כל כך שהיא אמרה את זה.
אבל מצד שניי אני לא יודע מה אני מרגיש עלה .
אני רק יודע שהיא חשובה לי מאוד, אבל אני לא יודע עם אני מאוהב בה.
״מייק אני יעשה הכל בשביל שנהיה ביחד אני רוצה אותך אני רוצה שנקום בבוקר ביחד ונילך לישון ביחד שבהפסקות תחבק רק אותי ושתיהיה איתי אני לא מפסיקה לחשוב כל היום עלייך ואני כל כך מקנאה שאני רואה את טיילור מחבקת ומנשקת אותך בפומבי ..אני כל כך רוצה גם אני לא הולך לוותר על זה ואני לא הולך לותר עלייך..אני רק רוצה לדעת עם אתה מרגיש כמוני..עם אתה מוכן להלחם גם עלי כמו שאני נלחמת עלייך ..עם אתה רוצה את זה כמוני..,?״ היא אמרה לי פתאום ,
ולא ידעתי מה להגיד לה .
הלב ומוח שלי התנתקו שהיא אמרה את זה. ולא ידעתי מה לחשוב ,או מה להגיד לה.
בסוף פשוט אמרתי לה מה שאני מרגיש .
״אני לא יודע מה אני מרגיש כלפייך או עם אני ילחם עלייך או אם אני רוצה את זה גם ..בגלל דיימון בגלל טיילור הם חשובים לי אני יודע שזה יפגע בהם,אבל יש לי חולשה ..את יודע מה היא?״ אמרתי לה הדקתי את היידים שלי ללחיים שלה.
״מה החולשה?״
״את!,אני לא מוכן לאבד את החלושה הזאת״ אמרתי לה ,ואחרי זה נישקתי אותה נשיקה עדינה ונעימה ,ואחרי 7 דקות השעון שהמורה חילקה לנו צילצל .

נ.מ. קייט
״אני מצטער אל מקודם ..״ הוא אמר לי ועביר יד על שער שלו .
ישבנו אחד ליד השני על מזרון צמודים לקיר. כבר 20 דקות שאין לנו איך לצאת מכאן ,
ניסינו לצעוק שום דבר לא עוזר…
״זה בסדר…״ אמרתי לו וזזתי טיפה באי נעימות.
״וגם אל זה שהתרחקתי ממך ..לא יודע מה חשבתי אפילו״ הוא אמר בקול מיואש, והסתכלה על הרצפה , בפנים עצובות.
״היי הכל בסדר?״ שאלתי אותו בדאגה. והתקרבתי עליו והמבטים שלנו נפגשו .
הנחתי את ידי אל הירך שלו ,והוא הסתכל על יד שלי ואז עליי.
״יהיה בסדר ,מקווה״ הוא אמר לי והסתכלתי לתוך עיניו ,הירוקות ,והגדלות ,הם היו נראות כל כך מאורות ויפות עם השתקפות של השמש דרך החלון …
רגע ! החלון! זה הדרך שלנו לצאת מכאן!
״החלון אנחנו יכולים לצאת דרכו!״ אמרתי לו לפתע והוא הסתכל על החלון וחייך.
״אז לא רק שאת יפה את גם חכמה״ הוא אמר לי בצחקוק ,ונעמד על רגליו נעמד מול החלון .
ואני מאחוריו וחייכתי לעצמי
הוא באמת חושב שאני יפה …
״טוב אני יצא ראשון ואז אני יעזור לך לצאת״ הוא אמר לי ונעמד על השולחן ,ואז קפץ דרך החלון לבחוץ .
ועשיתי את אותו דבר אחריו ,נעמדתי על החלון קפצתי .
והוא תפס אותי והינו קרובים מאוד..יכולתי לשמוע את הנשימות שלו, הסתכלנו אחד על השניה איזה דקה .
ואז הרגשתי כאב חד במהיד שלי, והסתכלתי וראיתי שנפצעתי מהחלון חתך די עמוק .
הוא הסתכלתי אחרי על החתך .
והוא הוריד את החולצה שלו ,וקשר אותה סביב היד שלי .
הוא היה כזה שרירי, והקביות בבטן הוא היה נראה כזה חתיך בלי חולצה ..
״בואי צריך לחבוש לך את זה״ הוא אמר לי והחזיק לי את היד ומשך אותי למרפאה.

״זה יכאב טיפה אבל אין ברירה״ הוא אמר לי והתיישב לידי .
ישבתי על המיטה בחדר אחות ,הוא ישב לידי. הוא לקח סמרטוט והניח לי אל החתך וזה שרף.
״ממש טיפה״ אמרתי לו בציניות ,והוא צחק ויהחזקתי את שפתי ,מכדי לא לצרוח מכאב. הוא ישב מולי בלי החולצה ,החולצה שלו הייתה בצד ספוגה בדם ,והוא היה כזה שזוף ויפה .
השרירים שלו היו מנופחים ,רציתי כל כך לגעת בזה לראות עם זה אמיתי.
הוא הסתכל עליי ואז החתך והתחיל לחבוש את זה.
״אז מה …דאגת לי?!״ הוא שאל אותי בחיוך.
״אז מה …אתה חושב שאני יפה?!״ שאלתי אותי בחיוך ,וחזרתי לו והפעם הוא ישפיל מבט.
״אני לא חשוב שאת יפה״ הוא אמר לי והתקרב עליי ,הסתכלתי עליו והוא גם עליי. היינו כל כל קרובים ,ששמעתי את הנשימות שלו.
״אני חושב שאת בן האדם הכי יפה שפגשתי בחיי״ הוא אמר לי והניח את היד שלו על הלחי שלי.
הינו כל כך קורבים ,ורציתי כבר שינשק אותי. שיעשה את זה !ושיפסיק ליסתכל עליי!
למה הוא מחכה , שיעשה את זה כבר !
אני לא יכולה יותר ,פחדתי ,רציתי שזה יבוא ממנו .
הוא רק הסתכל עליי ,ואז הוא עצם את העיניים שלו לנשיקה.
גם אני ,זה קורה סוף סוף !
הלב שלי התחיל לפעום בחזק.
נראה לי שהוא אפילו הרגעש את זה .
ןאז שנייה לפני שזה קרה הדלת נפתחה ודיימון נעמד אל רגליו בבהלה.
״מה אתם עושים כאן?״ האחות של הפנימייה עמדה בכניסה לדלת עם ידיים שלובות .
ודיימון גרד את שיערו בחשש
״היא נחתחה ביד והבאתי אותה לכאן״ הוא אמר לה ,ובדיוק הוא סם לב שהוא בלי חולצה.
וזז באי נוחות , הוא לקח את החולצה שלו. ולבש אותה היא הייתה מקומטת ומלא בדם.
״טוב תחכה לה בחוץ אני יבדוק מה יש לה בנתיים״ האחות אמרה ודיימון יצא מהחדר ולא לפני שהוא זרק לי חיוך קטן והחזרתי לו גם..
פאק ,אני מאוהבת..


תגובות (5)

אז היי יש לי כמה דברים להגיד:
אני אתחיל מאל ועל. יש לך בעיה ממך גדולה עם שתי המילים האלו. על- מילה המתארת משהו המונח *על* משהו אחר, כמו "ילד ישב *על* הספה." "יש ציורים *על* הקירות."
אל- כשמדברים או פונים *אל* מישהו אחר, כמו "פניתי *אליה*" "היא דיברה *אל* הילד."
יש המון טעויות מקלדת, המון טעויות כתיב.
הייתי ממליצה לך לבקש ממישהו לעבור על הטקסט או שאת תעברי עליו לפני שאת מפרסמת, כי הטעויות מאוד מקשות על הקריאה.
הייתי אומרת שלטעמי העלילה מתקדמת מהר מדי, אבל זה לשיקולך.
אני אישית לא אוהבת שיש קללות בסיפור, ואני חושבת שזה מוריד מהרמה של הסיפור קצת…
כשכותבים פועל בגוף ראשון עתיד, כותבים עם א. אתחיל, אלך, אדבר.
ואחרון, הנקודות מבט. אני מאוד מתבלבלת מהמעבר התכוף הזה בין כל הנקודות מבט.

העלילה ממש מעניינת והפרקים ארוכים וכתובים טוב (חוץ מהטעויות שציינתי לעיל'), דיימון וסטפן זוג אחים? מעריצה של יומני הערפד?^-^
אשמח לקרוא את ההמשך והעלילה מעניינת והדמויות טובות.
אשמח אם תקחי את התגובה שלי ברוח טובה, ותמשיכי!

19/11/2016 23:26

קודם כול תודה ,אני ממש מעריכה את זה!
אני יודעת אל הטעויות של הכתיבה אני עובדת אל זה , בכללי אני ממש שמחה שאהבת!
(וברוררר שאני מעריצה של יומני הערפד!! מי לא!!? חחח)

19/11/2016 23:40

המשךךךך

20/11/2016 19:13

כמו תמיד סיפור יפה ומעניין
מחכה להמשך

20/11/2016 21:39

תודה :) ,כיף לראות תגובות????????

20/11/2016 23:29
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך