מישהי מציאותית יותר

"למה שאני לא אוהב אותך?" שאלתי אותה בפליאה.
"אני לא… ראויה לאהבה שלך" ענתה.
הסתכלתי על עיניה הכחולות, שכל כך אהבתי לצלול לתוכן, ועניתי:

"יקירתי, אין מישהו שיותר ראוי לאהבתי ממך. את האור שבחיי. את הסיבה שאני קם כל בוקר והולך לישון כל לילה. אני מרגיש בנוח לדבר איתך על הכל. אין מישהו שכיף לי איתו כמוך. את יפהפייה, מקסימה, חמודה, חכמה, מצחיקה, מגניבה, וכל תכונה חיובית אחרת שאני יכול לחשוב עליה. את יודעת להגיד בדיוק את הדבר הנכון כדי לעודד אותי כשאני עצוב, ואת יודעת איך לשמוח איתי כשאני שמח. את מבינה אותי. אין לי כלום בלעדייך."

"גם אני אוהבת אותך" אמרה.
התנשקנו נשיקה ארוכה ועם הרבה תשוקה.

"אבל רגע… אני לא נשמעת לך מושלמת מדי?" שאלה.
"יש בזה משהו", אמרתי.
"אולי פעם הבאה אני אדמיין מישהי מציאותית יותר", הוספתי.