האחד שלי

נדמה לי שפגשתי את האחד. טוב, לא בדיוק, רק כמעט. הוא אחד כזה מושלם שאין בו פגם, הוא הכי יפה בעולם. הוא הכי חכם בעולם, יודע כמעט כל דבר. הוא הכי רגיש שיש, תמיד מבחין בתזוזות הקטנות של הרגש, מצליח להבין מעבר למילים. והוא כל כך חם, הוא מצליח להעניק רגש במינון הכי נכון שיש ונותן הרגשה שזה לעולם לא ייגמר. הוא אדם עמוק. הוא מורכב מכל כך הרבה שכבות שמסתתרות עמוק בתוך הנפש שלו, שנראה כאילו תמיד יש מה לגלות.

אבל יותר מכל הדברים האלה, הוא האדם עם העיניים העצובות ביותר בעולם. כשמביטים לו בעיניים אפשר לזהות מיד את כל הטוב שיש בו. את הרגישות, האכפתיות, הכל. אבל הדבר שהכי בולט מתוכו הוא העצב. עצב כזה שלא נגמר, שקיים שם כבר המון זמן. עצב שנחבא תחת המון שכבות של עומק שהוא בנה על עצמו בתקווה להעלים אותו, אבל העיניים שלו עדיין מספרות הכל. עצב שגורם לכל מי שמסתכל בו להיות עצוב ובאותה נשימה גורם לרצות לקחת ממנו את העצב. וכשאני מסתכלת עליו, הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לחבק אותו ולא לעזוב. וכשאני מחבקת אני יכולה להרגיש את העצב שלו חודר אליי, ואני מתמלאת כעס על מי שגם לו לעצב הזה.

אני אוהבת אותו הכי בעולם, אני רוצה לתת לו את כל הטוב שבעולם. זה הדבר שאני הכי רוצה, שהוא יהיה מאושר, אבל אני רואה את הנפש שלו דרך העיניים. הוא לא שייך לי, הוא שייך למישהי אחרת. הוא כנראה עוד לא מבין את זה כי הוא ממשיך לשכנע את עצמו שהוא עבר הלאה, אבל ברור לי שאת העצב הזה רק מישהי אחת יכולה להעלים, בדיוק כמוש היא הביאה אותו. ולצערי הרב המישהי הזו זאת לא אני. המישהי הזו היא אותה אחת שפגעה בו ועזבה בלי לומר מילה. גם לי יש קצת ניסיון עם העניינים שבלב.

אהוב שלי אתה, אני רוצה שיהיה לך רק טוב לכן אני משחררת אותך, אני משחררת אותך אליה. אני בטוחה שהיא תקבל אותך בחזרה ותעשה אותך מאושר שוב, תצליח להעלים ממך את העצב. ואין דבר שאני רוצה יותר מלראות אותך מאושר. אני ניסיתי, כל כך ניסיתי להעלים את העצב הארור הזה ממך, אבל נכשלתי במשימה. אולי עכשיו יהיה לך כואב כי אני משחררת אותך בלי שום סיבה מוצדקת, אבל אני יודעת שבקרוב תבין. אני גם יודעת שתיפגע וזה הכי קשה לי בעולם. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בך, אבל תבין אהוב שלי אתה, זה בשבילך. אתה לא שייך לי, אתה שייך למישהי אחרת. כל העצב, השמחה ושלל הרגשות שלך שייכים למישהי אחרת.

נדמה לי שפגשתי את האחד. טוב, לא בדיוק, רק כמעט. אלי הוא האחד שלי, אבל פני כל זה, הוא האחד של מישהי אחרת.