עוד סיפור קצר של אהבה נכזבת

*נכתוב בסגנון spoken word, אולי יעזור לכם להבין את סוג הכתיבה*

חלק בי רוצה אותך,
אותו החלק שרוצה להתאהב,
שרוצה להרגיש סוף סוף את הרגש הזה שכולם מדברים עליו
אפשר להגיד שזו אשליה שמתחילה בראש שלי,
אשליה שגורמת לי לחשוב שיכול להיות משהו בינינו.

עוד סיפור קצר של אהבה נכזבת,
עוד שיר קצר של עצב,
עוד מילה ועוד מילה,
שום סוד לא התגלה.

זה סתם עוד סיפור קצר של אהבה נכזבת,
אפילו לא אהבה,
סתם עוד סיפור קצר, של עוד קראש קצר,
שהולך להיבלע.

זה עולם כזה מוזר,
כשאתה אוהב לאהוב,
מתפלל לאהבה ולא לשנאה,
אבל אתה מבין שאהבה הדדית זה לא דבר שנמצא.

הוא אפילו לא יכול לדעת שאני אוהב אותו,
אני סתם שוב הפעם מפנטז,
על אהבה וחיים משותפים עם בן אדם שאני חושב שאני אוהב,
ואני מספר לחברים על אהבה שלא קיימת,
כי מדובר כאן על חברות שעוד שנייה נגמרת.

ואז אני שותק,
אני חושב לעצמי לעוד שנייה קצרה,
האם באמת מדובר כאן באהבה?
והתשובה?
היא אף פעם לא מגיעה,
אני לא יודע מה היא או איפה היא נמצאת,
אבל יש לי עוד מעט תקווה,
שאני עוד אמצא כאן אהבה,
ועד אז, אני אכתוב עוד סיפור קצר של אהבה שלא התקיימה.