אַחֲרֵי הַחַגִּים

נַהֲרַת הַיּוֹם כְּמוֹ קֶרֶן זוֹהֶרֶת
בַּמֶּרְחָב הַפָּשׁוּט הַיָּדוּעַ.
כְּבָר תַּמּוּ יְמֵי הַחַגִּים
זְמַן לְהִתְחַדְּשׁוּת.
וּמִתְנָחֶלֶת עֲיֵפוּת לֹא מוּבֶנֶת
עֵץ הַחֲלוֹמוֹת מִתְעַרְבֵּב,
שָׁב הָאֲוִיר, רוּחַ מִסְתַּתֶּרֶת
וּנְתִיבִים חֳדָשִׁים נִסְלַלִים.
מֶלֶל פִּיו שֶׁל עוֹלָל כְּזֶמֶר
צְחוֹקוֹ מִתְגַּלְגֵּל בַּמּוֹרָד,
לֹא נִרְגַּע עַד רוּחַ מְגִיחָה
וּפוֹרַעַת אֶת תַּלְתַּלָּיו.
וְיָד נִשְׁלַחַת לְלַטֵּף
אֶדְוַת אֹפֶק וְאָרוֹמָת פַּרְדֵּס.
לְהִתְעוֹרֵר אֶל בּקֶר חָדָשׁ
אֶל גָּעַשׁ יָם בְּחֹרֶף פָּרוּעַ.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי