פסיכה וקופידון-פרק 10

ונוס אירגנה עבורם טקס נישואין מפואר.
אך,עוד דבר שבנה לא ידע היה כי היא מתכוונת לפגוע בפסיכה.
קינאתה בנערה היפיייפיה,התמה הזו העבירה אותה על דעתה.
ערב,לפניי הטקס היא נגשה לאחד מהמכשפים באיזור וביקשה ממנו את הרעל הכי חזק שיש בכדיי לשים בכוס המשקה של פסיכה,ביום הטקס רגע לאחר איחוד הלבבות.היא לא חשבה בהגיון.וניסתה שוב להפריד בין זוג האוהבים.הפעם,המוות הוא שיפריד בניהם.
בעוד הזוג המאוהב ישב למימיו של הנהר היפייפה ואכלו ארוחת בוקר טעימה ומזינה.
"עוד מספר שעות נהיה בעל ואישתו.."אמר בפניה,נוגע בסנטרה,מיישיר אליה מבטו כשלבו הולם בחוזקה בעת שהביטה בו,קרבה אליו.
"אני כל כך מתרגשת.."חייכה אליו.
"גם אני,"נאנח,"אני כבר לא מסוגל לחכות."
כשברגע לאחר מיכן הם חלקו נשיקה לוהטת,סוערת ומלאת רגש.
כשהם אינם יודעים דבר על מזימותיה של אימו.
"ראי כמה הוא מאושר,"אמר אחד האלים לונוס,אימו של קופידון,"את זה את מתכוונת לקחת ממנו? הוא מאוהב! את תפגעי גם בו כשתהרגי אותה.הלב שלו יישבר! את תגזרי עליו את דינו.הוא ימות!!"
היא הביטה בו כשדמעות פורצות מעיניה,בעת שחשבה על מותו של בנה.
"אל תקריבי אותו למען מטרותייך."יעץ לה הנשר,ששמע את השיחה בניהם.
"אין לי ברירה."אמרה,"עליי לשבור את ליבו בכדי לסלקה מחיי."
"את תאבדי אותו באופן טוטאלי.הוא יישנא אותך לנצח,על שתהרגי אותה.חישבי רגע:האם כדאי לך לאבד את בנך היחיד,בגללה?"
"מאוחר מידי לזה,"אמרה,אוחזת בידה את בקבוק הרעל.
הרעל שתשים בכוס המשקה של פסיכה,רגעים לאחר רגע האיחוד.
כן,היא כל כך,שנאה אותה ודבר לא הזיז לה למלבד לחסל באופן סופי את האויבת ש"גנבה" מידיה את
גאוותה,להיות היפה בנשות העולם.
שכן,יופי אמיתי בא מבפנים.מראה חיצוני,נעלם עם השנים.
אך,אהבה חזקה כמו אהבתם של פסיכה וקופידון נשארת לנצח.
והרי הוא,קופידון,רואה הרבה מעבר ליופיה.הוא אוהב אותה,עם הלב שלו.הוא אוהב אותה,באמת.
הוא לא ידע כי רגע לאחר שתהפוך לאישתו ,היא תמות.