the story of my life פרק 17!

"את בסדר חיים שלי?" שון שאל אותי באוטו אחרי שתיקה ארוכה והוציא אותי ממחשבותיי "מה?" עניתי לו "שאלתי אם את בסדר.."
"כן הכל טוב.. סתם הוא הכניס אותי לחרדות עכשיו הגניקולוג הזה " אמרתי מפנה את כל תשומת הלב שלי אל שון "תיראי אני לא יגיד שאני לא מסכים איתו.. זה ברור שאת צריכה להגיש תלונה ואני גם יודע שאת תגישי בסוף את פשוט צריכה קצת זמן.. וזה בסדר." הוא אמר ואני התקרבתי אליו אחזתי בפניו ונישקתי אותו בלחי. "יש לי כזה מזל שאתה איתי" אמרתי לו מלטפת את פניו ושון חייך אליי "אני לא רוצה לחשוב בכלל איך הייתי אם אני הייתי לבד.." אמרתי לו וירדה לי דמעה שון שם לב ועצר את הרכב בצד "אבל את לא לבד נכון? אל תחשבי על זה בכלל.." הוא מחק את דימעתי ונישק את שפתי. חיבקתי אותו והוא החזיר לי חיבוק "תמשיך את הנסיעה יש לנו הרבה מה לעשות היום.." אמרתי ועל פניו של שון התפרס החיוך הזה שאני מכורה אליו "בהחלט יש לנו אהובתי" הוא אמר ואני צחקתי.
אחרי עוד כחצי שעה של נסיעה היינו בבית שלי הלכתי למקלחת ושטפתי רק את גופי כי כבר חפפתי היום הלכתי להיתלבש ולבשתי את השימלה המהממת שקניתי יחד עם לימור סידרתי את השיער ועשיתי בייביליסיטים קטנים שמתי אודם מאט ומסקרה וככה יצאתי לא רציתי לשים יותר מידיי איפור רציתי שזה ירגיש חופשי חשוף אני מוכנה להיחשף בפניו אני אוהבת אותו.. אבל אני גם בהריון..
הוצאתי את המחשבה הזאת לראשי וירדתי במורד המדרגות "שון" קראתי אליו ולא הייתה תשובה "שון!" הרמתי את קולי ועדיין לא הייתה תשובה כשהגעתי למטה שמעתי קול שאומר "שון לא פה" לרגע ירד לי הלב לתחתונים עד שראיתי שזה בסך הכל תומר חבר של שון מהלהקה "אוי אלוהים זה רק אתה" אמרתי בהקלה "כן זה אני את צודקת" הוא אמר וחייך "את מאוכזבת?" הוא שאל מצחקק "טוב אתה לא שון" אמרתי מחייכת אליו "כן אני בסך הכל החבר הטוב והדביל שלו שהסכים להיות הנהג שלך להיום" הוא חייך והעביר לי זר פרחים עם מעטפה עליו התמלאתי באושר לקחתי את הזר הוצאתי את המעטפה וקראתי את הפתק 'אהובה שלי, מצטער אם הבהלתי אותך..' הוא מכיר אותי טוב מידיי 'את תומר את כבר מכירה, הוא יהיה הנהג שלך להיום. ותתנהגי יפה כי אני מקבל דיווחים כל הזמן ממנו. אני אוהב אותך, שון.' החיוך שלי היה גדול כלכך שפחדתי שינשרו לי השפתיים "טוב נהג, לאן אנחנו הולכים" שאלתי ותומר הביא לי את ידו לקחתי אותה ויצאנו יחד מהבית נכנסנו אל האוטו וחגרתי "אני חושש שאני חייב לשים לך את זה" הוא אמר והחזיק בידו בנדנה שחורה "על הראש? מה אני יעשה עם זה??" אמרתי והוא צחק "רעיון נחמד אבל ההוראות היו לשים לך את זה על העיניים"
"אה" אמרתי בשקט והסמקתי יצאתי סתומה הוא צחק ואמר "זה קורה לטובים שבינינו שרון" הוא קשר את הבנדנה סביב עיניי חגר אותי ויצאנו לדרך הנסיעה הייתה בערך 20 דקות אני לא יודעת בוודאות הייתי עם עיניים עצומות והוא אפילו לא אמר לי מה השעה ברקע היו שירים ושרנו אותם ביחד היה נחמד אבל הייתי מעדיפה להעביר את הנסיעה בעיניים פקוחות "טוב הגענו.." הוא אמר ואני הורדתי את הבנדנה מעיניי האור היה חזק וזה הכאיב לעיניי יצאתי מהאוטו וכל מה שראיתי זה קיר גבוהה שעשוי מאבן ישנה והייתה שם כניסה קטנה כמו למערה כזאת יכלתי לעבור בה אבל היא צרה בוא נגיד שאם אני ותומר נירצה להיכנס ביחד זה בילתי אפשרי צריך להיכנס אחד אחד. "מה זה?" שאלתי "זה המקום ששון ביקש ממני להביא אותך אליו" הוא אמר והביט בקיר "הדייט הראשון האמיתי שלנו.. הוא במערה?" שאלתי המומה "תיראי זאת לפחות מערה יפה" הוא אמר וחייך כאילו הוא נהנה מכל רגע " אני לא נכנסת לשם" אמרתי לתומר "את כן תיכנסי לשם" תומר החזיר לי "לא אני לא! יש שם נחשים וגוקים וקורי עכביש ו.. אני לא ניכנסת לשם תומר"
"שון אמר שתעשי בעיות" הוא אמר והביט בי "זה מה שהוא אמר?" שאלתי אותו מובכת "תקשיבי המערה הזאת אומנם קטנה אבל אני יכול להיכנס איתה ולהרים אותך על הכתף תוך כדי אבל זה אומר שאת תחטפי את כל קורי העכביש ואת היא זו שישבר לה הצוואר כי זה ממש כואב להשאיר אותו באותה תנוחה. לי במקסימום יכאב קצת הכתף.. למרות שלא ניראה לי " הוא אמר וגחגך קלות הזעפתי פנים לעברו והוא סימן לי עם היד להיכנס התקרבתי אל המערה ונעצרתי בפתח "שרון אני נישבע שאני עומד להרים אותך"
"אתה מוכן להפסיק לאיים עליי!" אמרתי לו והוא התעצבן הוא התקרב אליי והרים אותי "לאאא תוריד אותי עכשיו" אמרתי לו והוא לא הקשיב לי הוא פתח את הפנס בפלאפון שלו והתחיל ללכת הוא שיקר לו היו קורי עכביש וככל שהיתקדמנו במערה היא התרחבה יותר ויותר עדיין כעסתי עליו וצעקתיעליו תוך כדי כשהגענו ליציאה מהמערה הוא הוריד אותי "אתה חתיכת מטומטם" אמרתי וסידרתי את השימלה "מפ…" התחלתי להגיד והרמתי את ראשי. הנוף שראיתי מולי עצר את נישמתי וכך גם את רצף הדיבור שלי "גר…" המשכתי בשקט. שון עמד מולי בחליפה היסתכל עליי וחייך "וואו" אמרתי בעודי מסתכלת על הנוף אנחנו היינו על חלקת אדמה מלאה בדשא ופרחים מדהימים בכל הצבעים ומולנו.. ממש מאחורי שון היה מפל מיים מדהים כלכך גדול ומרהיב ובאותה נשימה כלכך שקט ונעים הנהר המשיך לזרום משם וזה היה הנהר היפה ביותר שראיתי מעל הנהר תלויה נדנדה על עץ עצום שנח לו שם בקלילות זה היה הדבר היפה ביותר שראיתי. היסתכלתי חזרה על שון וחייכתי רצתי אליו והוא הרים אותי בחיבוק ואני צחקתי "אני לא מאמינה לזהה" אמרתי מתרגשת שון חייך אליי והוביל אותי אל עבר שולחן שעמד מרחק של מטר מהעץ המדהים ההוא. לפני שהיתיישב מולי הוא הלך לתומר חיבק אותי ואמר לו תודה. תומר הלך ונישארנו רק אני ושון הוא היתקרב אליי לאט ונעמד מולי הוא היתכופף אליי ושאל "אהבת?" חייכתי מיד "אהבתי זו מילה קטנה מידיי" אמרתי ונישקתי אותו הוא היתיישב מולי וחייך אליי "איך מצאת את המקום הזה?" שאלתי אותו " חיפושים בילתי פוסקים במנוע החיפוש גוגל." הוא ענה לי וצחקנו יחד "אתה יודע שון.. לפעמים ניראה לי שאנחנו מדברים כלכך הרבה עליי ועל מה שקרה לי עד שאני פשוט שוכחת לשאול אותך על עצמך.. אני אגואיסטית… ואני שונאת את זה.. תספר לי משהו שאני לא יודעת עלייך, כל דבר." אמרתי לו בחיוך מריר "אין הרבה מה להגיד.. אנחנו מדברים עלייך כי את חשובה לי ואני לא חושב שאפשר לקרוא לך אגואיסטית, אני חושב שאת טובת לב ומדהימה ו.." הוא בא להמשיך וקטעתי אותו "אנחנו שוב מדברים עליי.. היית מאוהב פעם?" שאלתי כדי להעביר את השיחה אליו "כן," הוא אמר בקצרה "ספר לי עליה" לחצתי עליו והוא לקח לגימה מכוס היין שלו שהייתה מונחת על השולחן "אין הרבה מה לספר… זה היה לפני שניכנסתי ללהקה, לפני שהייתי מפורסם, לפני שכולם הכירו אותי כשון מלהקת ביט און.. הייתי רק אני.. שון סטיוארט.. ילד רגיל ממשפחה ממוצעת שחיה עם משכורת שבקושי סוגרת את החודש, היא הייתה יפיפיה ואני הייתי בטוח שכל הנוצץ זהב. יום אחד הלכתי אליה, לשאול אותה אם היא רוצה לצאת איתי לסרט.." הוא אמר וגיחגח לעצמו במרירות "בקושי יכולתי להרשות לעצמי לקנות ממתקים מהקיוסק של בית ספר אבל בשבילה.. הייתי מוכן לצום ימים שלמים. כשהיא ראתה שאני מתקרב אליה היא חייכה.. אבל לא מתוך אדיבות אלא מתוך לעג.. 'לא משנה מה אתה רוצה, אני לא מעוניינת' זה מה שהיא אמרה.. היא שברה לי את הלב באותו רגע. ואז התקרב אליה אחד מהשחקנים של ניבחרת הפוטבול היא נתנה לו שטר של 50 דולר ואמרה 'צדקת היצור כן רצה אותי' והם פשוט צחקו" הוא סיים את דבריו ושתה עוד מהיין "אני מצטערת נסיך שלי.." אמרתי בעצבות "זה בסדר.. הכל בעבר אני באמת לא חושב על זה יותר.. פשוט מאז הלהקה לא הייתה מישהי שתפסה את העיניים שלי וגם אם כן, הן רצו אותי כי אני שון מביט און ולא כי אני שון סטיוארט מהשכונה, אבל את לא רצית את שון מביט און את רצית את שון סטיוארט וכניראה שבגלל זה מהשניה הראשונה לא יכולתי להוריד ממך את העיניים.." הוא אמר וחייך אליו הושטתי את ידי והנחתי אותה על ידו "אתה בהחלט צודק שון סטיוארט, אני יואהב אותך גם אם נצטרך לגור בתוך אורווה.. אבל יכול להיות שבמקרה כזה אני יכריח אותך לעבור לגור בגן המהמם הזה" אמרתי וצחקתי "אני בטוח לא אתנגד אהובתי" הוא אמר וקם אליי ואני קמתי אליו כהגיע אליי הסתכלנו אלד לשני בעיניים ונישקתי אותו ארוכות "דיי עם הדיכאון.. בואי נכנס למיים" הוא אמר לי בחיוך "אבל אין לי בגד ים" אמרתי לו "תיכנסי בלי" הוא חייך "שון.." אמרתי מצחקקת "סתם חיים שלי קחי" הוא אמר והעביר שקית שבתוכה היה בגד ים 2 חלקים בצבע שחור "אני אתלבש.. תסתובב" אמרתי והוא עשה כדבריי היסתובבתי גם אני למרות שידעתי שהוא יסתובב להיסתכל עליי אבל לא איכפת לי. מותר לו, הוא האהוב שלי. אחרי שסיימתי היסתובבתי אליו והוא עשה כאילו הוא הסתובב רק השניה הוא הריד את החליפה ופתח לאט את כפתוריי חולצתו ראיתי שהוא מתקשה אז עזרתי לו… פתחתי את הכפתורים בשבילו בעוד אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים. סיימתי עם כל הכפתורים ופשטתי את חולצתו ממנו. הוא ניראה כלכך סקסי באותו רגע. הוא חלץ את נעליו בעצמו ואז אמר "תעזרי לי" והצביע על כפתורי מכנסיו וכך עשיתי פתחתי כפתור ועוד כפתור האישונים שלו גדלו והוא עצם את עיניו התחושה שהציפה אותי באותו רגע.. כל הגוף שלי רעד והפרפרים בבטן איימו להעיף אותי רחוק.. "שון.." אמרתי "אני יודע.." הוא אמר בלי לפרט הוא לקח את ידי ונישק את גבה הוא הוריד את המכנס וניכנסנו למים, דקות ארוכות הסתכלנו אחד לשני בעיניים "אני רוצה אותך" אמרתי לו "את בטוחה? את בהריון.." הוא החזיר לי "אנחנו לא חייבים לשכב אחד עם השני.. אני יכולה לעשות דברים אחרים" אמרתי ברצינות.. הוא הביל אותי אל עבר הערסל ונישכב עליו אני עליתי מעל שון ונישקתי את בית החזה שלו שון עצם את עיניו ותן לי להוביל. ידיו שיטטו לאורך כל גופי ואני הצטמררתי הגעתי אל התחתונים שלו ושון כבר היה קשה בשבילי. נישקתי אותו מעל  התחתונים ושון התפתל. הורדתי ממנו את חלק בבד האחרון שנישאר לגופו והתחלתי לשפשף אותו. שון התרומם אליי ונישק אותי הוא משך את חוטי בחזיה שלי מה שגרם לה ליפול מטה בעודי ממשיכה לשפשף אותו הוא מצץ לי את הפיטמות. קולות שלא הכרתי לפני יצאו ממני וממנו יחד. הזזתי אותו ממני והתחלתי למצוץ לו לאחר כמה דקות הוא גמר עליי. הוא ניראה כלכך מאושר. הוא מיקם אותי על הערסל כך שהוא יהיה מעליי ואז הוא התחל למצוץ לי את הדגדגן בחוזקה. לא יכלתי לעצור את עצמי. השמעתי קולות שלא השמעתי מעולם ללא הפסקה והגוף שלי החל לרעוד. לא ידעתי שהתחושה טובה כלכך.. לאחר כ2 דקות שון דחף לי אצבעות זה כאב לי זה הזכיר לי דברים לא טובים. לקחתי את ידו ונישקתי אותה. לא רציתי שהיא תחזור לשם שילבתי אצבעות עם שון וככה נישארנו עד שגמרתי גם אני. שון נישק אותי על שפתיי ונישכב לידי "הכאבתי לך?" הוא ניסה להיות רגיש איתי.. הוא ידע שזה נושא רגיש ומסוכן אצלי "לא.. אני אוהבת אותך" אמרתי לו מותשת מהטלטלה שגופי עבר עכשיו "אני אוהב אותך" הוא החזיר לי ונישק את מצחי.. נישארנו ככה שעות לאחר מכן התלבשנו החלפנו מתנות והלכנו הביתה.