דמעות מזהב- פרק 10

א.
אני נכנסת לביתה של טיה, בית נחמד מאוד.
אני מטיילת בין המסדרונות בביתה כי טיה נעלמה לי לרגע.
טיה עומדת מול המראה באמבטיה, גבה חשוף.
היא מעבירה את ידה על הסימנים החולים ועל הפצעים המגלידים.
עיניי נתפסות על גבה.
אני לא מאמינה, גבה מלא ב'פצעי מלחמה' ארוכים וגדולים.
היא מעבירה את אצבעותיה על גבה התחתון, סימן כחול\סגול ארוך שרוי שם.
אני נשענת על משקוף הדלת.
טיה נראית כאובה, היא מסתכלת עליי דרך המראה ומחייכת בעצב.
"מותק" אני אומרת וטיה מחבקת אותי חזק.
"אני לא אגיע בימים הקרובים לבית הספר" טיה לוחשת לי ותופסת בידי.
"מה תעשי בזמן שלא תהיי בבית הספר?" אני תוהה.
"אבכה לתוך הכרית שלי, ארחם על עצמי קצת ואקרא ספרים" היא אומרת וקולה רועד.
"אמרתי לך שתהיי אצלי, את לא צריכה להיות לבד לבדך" אני אומרת לה.
"אני יודעת אליס אבל…"
"מה" אני קוטעת אותה.
"אני לא רוצה להיתקע לך ככה, את יודעת נו" היא משפילה את מבטה לרצפה.
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, את בחיים לא מפריעה לי, תעשי מה שנוח לך מותק, הבית שלי פתוח" אני אומרת לה ומחזיקה בכתפיה.
"תזמיני אותי ואני אבוא" היא מתלוצצת.
"אני אשאר פה בינתיים" היא אומרת בלחש.
"כרצונך" אני מחייכת אליה.
"אתקשר אלייך מאוחר יותר" אני מוסיפה.
היא מחבקת אותי ומלווה אותי אל הדלת, אני דואגת לה, היא נראית חולה.
************
אני יושבת על הספה, שקועה בתוך העבודה, כוס יין בידי והאח דולק.
אלישה חזרה לפני שעתיים, היא עולה במדרגות במהירות ומתיישבת לידי.
היא לוקחת את כוס היין מידי ולוגמת ממנה.
"מישהי פה לא ישנה בלילה" היא אומרת ונשענת אחורה.
"מודה באשמה" אני אומרת לה.
"מה יש אחותי? מה עשית אתמול בלילה?" אלישה שואלת בדאגה.
"טיה הייתה כאן, היה לנו קצת משבר" אני אומרת ודמעות עולות במעלה גרוני.
"עוד פעם הילדה הזאת?" אלישה אומרת.
"אלישה די" אני נאנחת.
"זה לא בסדר שבגללה את לא ישנה" היא אומרת.
"את לא הבייביסיטר שלה!" היא מוסיפה.
"אלישה! את לא יודעת מה היא עוברת! זה לא עובד ככה! עדיף שהיא תהיה בסדר ואני אחסיר כמה שעות שינה! את לא תחליטי מה אעשה, זאת הבחירה שלי בלבד, אם זה מפריע לך את מוזמנת לעזוב".
מבטה של אלישה אדיש.
"את זוכרת את התקפי האלפא?" אני אומרת, כמעט צועקת וקמה במהירות מהספה, לובשת מעליי את מעיל העור שלי ויוצאת.
"יש לה גם כאלה?" אלישה צועקת מתוך הבית, "אליס!" היא קוראת מפתח הבית, אני צועדת אל עבר הרכב.
אני נכנסת לאוטו נסערת ומתקשרת לטיה.

________
ט.
אני מסוחררת נורא, אני לא מצליחה לאזן את שיווי המשקל שלי.
אני אוחזת בקיר בחוזקה ומתיישבת על הרצפה.
משהו רוטט בכיסי, מישהו מתקשר אליי.
'אליס' מופיע על הצג.
אני נשכבת על הרצפה הקרה, מניחה את הטלפון לידי.
"היי טיה" היא אומרת בקול שליו.
"אליס" אני אומרת ולוקחת נשימה עמוקה.
"יש בעיה" אני אומרת.
"מה קרה?" אליס שואלת בדאגה.
"זה קורה שוב אליס" אני אומרת בכוחותיי האחרונים.