אני רוצה להאמין ש

כשכלום כבר לא נשאר,
או כאשר רק חשכה;
אפשר לראות את הדרך
שנקראת האור, בזאת המנהרה,
כי אנחנו לא אוהבים קלישאות,
אבל מנסים- בכל זאת!
כי כשרוע מקיף לנו את העולם
תמיד אהיה מישהו, שם.
לעולם.

ידיו, או חרבו, זה כבר לא משנה;
כי היופי שבו יכול, וכבר פיתה,
כי נשמות טהורות קיימות-האמנם,
כי בחיים יפים אלו,
דבר אינו תם ונשלם.