דת
מה זו החצאית הקצרה הזו?! את לא נכנסת לכיתה היום, עד שאת מחליפה לחצאית שמגיעה לברך.
למה את לא מתפללת הרי זה בית ספר דתי, את חייבת להתפלל!
למה את לא נכנסת להרצאה?!, זו הרצאה חשובה של הרב, אין דבר כזה לא נכנסת.
שמעתי משפטים כאלו ובסגנון הזה אין ספור פעמיים. לא ממש הצלחתי למצוא את המקום שלי, במערכת החינוך הדתית, מערכת שהרגשתי שכופת עלי דת, מערכת שאני מרגישה שבוחנת אותו בזכוכית מגדלת, האם החצאית שלי מספיק ארוכה?, האם הוצאתי סידור והתפללתי?.
לא הייתי מסוגלת להתפלל, זה היה שילוב של היפראקטיביות, של חוסר יכולת לשבת במשך ארבעים דקות, ולהתפלל, וחוסר באמונה.
קצת אחרי הבת מצווה, השאלות על אלוהים החלו לכרסם בי, הסכמתי לעצמי, להתחיל לשאול שאלת על אלוהים. היכן הוא? האם זה הגיוני, שהוא ברא את כל העולם העצום הזה, בשישה ימים בלבד?. ואולי יום אחד, מישהו החליט שבא לו להתבדח מעט, וייסד דת שוביניסטית, שיקראו לה יהדות, והיום הוא צחוק על כל דתי מלמעלה, כמה הוא פתי, איך הוא מאמין לשטות שנקראת אלוהים, איך הוא מאמין שים נחצה לשתיים. לי נשמע בגיל שתיים עשרה ועד עכשיו , שהתנ"ך הוא ספר פנטזיה, דברים שאינם יכולים להיות באמת.
אך מצד שני, אמרו לי בביטחון כה רב כל השנים הללו, שבטוח אלוהים קיים, שהתנ"ך בטח קרה, וכמובן פיארו את אלוהים, כמה הוא גדול, חזק רחום.
הצלחתי לסחוב עוד שלוש שנים בקושי, במערכת החינוך הדתית, לא למדתי בכלל, כי את רוב השעות ביליתי בחוץ, כי שוב, הגעתי עם חצאית קצרה.
ובכיתה ט' הגעתי להחלטה, אני חוזרת בשאלה, עוברת לחינוך החילוני. נראה לי שטותי לשמור שבת, וכשרות. יום כיפור כבר לא נראה לי קדוש כל כך אלא יותר בכיוון של צבוע, כי ברגע שאתה פוגע במישהו, אתה צריך לבקש סליחה ישר, ולא לחכות ליום מיוחד בשנה. הרבה אנשים אומרים סליחה ומתנהגים טוב ביום כיפור, ובשאר השנה מתנהגים מגעיל. אני לא צריכה לכפר על החטאים שלי בעזרת צום, ובטח שלא מישהו שאינו קיים יכפר לי על החטאים.
עברתי לחינוך החילוני ממש טוב לי שם, לא שומרת דבר, וטוב לי כך.
ההורים קיבלו את זה, כי הם טוענים שלכל אדם יש זכות בחירה בחיים.
אך שוב, שתי העולמות הללו מבלבלים נורא, קשה להתנתק מכך, שאין אלוהים, שאגיע לגיהינום אם לא אשמור שום דבר, מה עלי לעשות לעזאזל?! באיזה עולם לבחור?!.
תגובות (10)
מדהים לאיזו אולפנה מיוחדת התקבלתי, שם יש אמון מוחלט בבנות ומי שלא באה עם חצאית קצרה כל עוד החצאית לא שערורייתית (זאת אומרת יותר קצרה מבוקסר) בחירה שלה. החירות מתבטאת בעוד מלא דברים ולא רק בחצאית ותוך כדי החירות מבקשים ממנו אחריות.
בכל מקרה תחקרי קצת על יום כיפור, שבת וכשרות, חסר לך חומר שם.
חקרת על האמונה והסתמכת על ספרים או שפשוט החלטת על דעת עצמך?
הדת לא שובניסטית אלו הפמניסטיות ואם את רוצה אני ארחיב בנושא.
אם נעלבת איכשהו אני מבקשת סליחה, כבר נעלבו לי כמה אז אני עוצרת כאן.
הפמיניסטיות הן שוביניסטיות?!
והדת משווה נשים לגברים?!
איך התהפכו היוצרות… מדהים!
זה בסדר, אני חוויתי חוויות לא טובות מהעולם הדתי. ונכון, יש לי עוד מה לחקור ולחפש על העולם הדתי, אלוהים וכו. אבל בנתיים אני מחפשת את עצמי, בעולם חילוני ומי יודע, אולי אחזור שוב לעולם הדתי.
תודה ששיתפת אותנו.
זכית בהורים נהדרים שקיבלו את הבחירה שלך.
אני חושב שאת צריכה קודם כל לענות על השאלה 'האם את מאמינה?'
אני לא יודעת בעצמי, לכן אני כרגע בוחנת את העולם החילוני, והאמת שהוא קצת ריקני מהעולם הדתי אך מצד שני הוא יותר קורץ בגלל שהוא כזה פתוח. בנתיים אני בחיפושים אחרי הכיוון של כל מה שקשור לדת. וכן, יש לי הורים מדהימים,מקבלים אותי עם כל הישגעונות שלי, ויש הרבה.
גם אני הרגשתי כמה פעמים ככה אבל חשבתי לעצמי 'את כל הדברים האלה, לא ה' עושה מחליט או מצווה. הוא לא מעיף אותי הביתה בגלל חצאית, הוא לא אומר לי מה לעשות. האנשים האלה – הם אומרים לי! אני מאמינה שה' יקבל אותי ואת המחשבות שלי ואיך אני מרגישה ופועלת כמו שהם. אני מאמינה שה' הוא אבא אוהב.' ולכן אני לא מתייחסת לאנשים האלה, אלא מתייחסת לקשר שלי עם הקב"ה. כל הכבוד על השיתוף
תודה:)
אני יכולה להבין אותך אבל במקרה שלי בית הספר היה פחות מחמיר והכפיה באה סוג של מהבית עד שהודעתי להורים שלי רישמית וחגיגית שכשאני העזוב את הבית אני אחזור בשאלה, הם סבבה עם המצב :)
מה שכן הפריעה לי בבית הספר היה שבכול פעם ששאלתי שאלות דומות לשלך תמיד המורות קראו לי כופרת כי הם לא ידעו לענות לי, רק מורה אחת סיפקה לי תשובות ואני מוכירה לה תודה על כך עד היום.
בקרוב תמצאי את הדרך שלך, זה תמיד מגיע באיזה שלב :)
מקווה, תודה:)
יש כל כך הרבה אנשים בעולם, לא רק יהודים, שמאמינים בתנך, שזה פשוט לא יכול להיות המצאה של בן אדם אחד. ככה אני רואה את זה.