סיפורו של איש א' ואיש ב'

"מעשה בשני ילדים שנולדו באותו היום, באותה השנה ובאותה המדינה. ילד א' וילד ב'
לילד א' יש אבא עורך דין ואמא מהנדסת חשמל.
לילד ב' יש אמא עוזרת לגננת ואבא פועל טכסטיל במפעל.
לילד א' יש מלא צעצועים ומשחקים.
לילד ב' יש חדר עם עוד ארבע אחים.
לילד א' יש מחשב, לילד ב' אין.
לאחר שש שנים, באותו היום ובאותה השנה, הם נכנסים לאותה כיתה א'.
ילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית.
וילד ב'… לילד ב' אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית.
ילד א' מגיש את כל עבודות הבית מודפסות.
וילד ב' מכין שיעורים כמעט תמיד לאור נרות.
לילד א' יש חוג אומנות, חוג מחשבים וחוג פסנטר.
וכשילד ב' שומע את אבא צועק 'שאין כסף' הוא בורך לחבר'ה בחצר.
ולמרות הכל, ילד ב' מתאמץ בכול כוחו לסגור את הפער
כי אבא שלו אומר שרק השכלה מנצחת את העוני, וכי רק חינוך יוצאי אותו מין הכפר.
וחולפות עוד שש שנים וילד א' וילד ב' מסיימים כיתה ו'.
והינה הם מחולקים להקבצות.
ילד א' הולך לא' הולך להקבצה א'.
וילד ב' הולך להקבצה ב'.
לילד א' יש מורים פרטים ולילד ב' אין.
לילד א' אומרים שהוא בטוח היה פרופסור או מדען כי הוא יודע מתמטיקה ממש טוב.
וגם לילד ב' אומרים שיש חוכמה. חוכמת רחוב.
והשנים חולפות והילדים מגיעים ביחד לאותו תיכון.
וילד א' הולך לחמש יחידות מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה.
וילד ב' הולך לשלוש יחידות או ארבע.
ולפעמים בהפסקות מבטיהם מצטלבים וממש לרגע קצת שניהם מבינים,
שמשהו פה חרא, שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא היו באמת שווים.
21 שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משתחררים מהצבא.
ילד א' קיבל מאבא כמתנת שחרור – טיול מסביב לעולם.
ילד ב' בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד כמלצר באולם.
והם נכנסים לאונברסיטה באותו היום באותה השנה.
וילד ב' מרגיש שהוא ניצח. למרות הכל הוא ניצח. הוא הגשים את חלום אביו.
חלום ההשכלה הגבוהה.
ילד א' שילם את שכר הלימוד לארבע השנים מראש.
ילד ב' עובר בלילות מלצרות וממשיך ללמוד בימים.
וככול שהלחץ עולה, כך הציונים יורדים… ואחרי שנתיים… ילד ב' נשבר.
"נלך לעבוד שנתיים שלוש." הוא אומר לעצמו. "נעשה קצת כסף ואחר כך החזור ללמוד."
ילד ב' נושט את ספסל הלימודים… ולעולם לא חוזר.
אחרי 30 שנה, באותו היום, באותה השנה ובואתה המדינה.
נולדים לשניהם ילדים.
לילד א' נולד ילד א'
ולילד ב' נולד ילד ב'.