זכרונות נשארים זכרונות?

יצאתי לחופשה פעם באף פעם כי הגיע העת לתת מנוחה.
בילית עם חבריי, משפחתי ועם עצמי בעיקר-עם מחשבות בראשי
מסתובב לשם מסתובב לפה רואה את חבריי מחייכים נהנים מנסים תשטויות שלהם ואני איתם.
פתאום קלטתי מבט ממך מקצה הבריכה מחייכת ומסתובבת אל חברתך.
חשבתי לעצמי לרגע אכלתי אותה בגלל אותן שטויות, רק שלא הייתי מודע לפעולה הבאה אחר כך שנדחפתי ונפלתי לבריכה.
נחנקתי קלות, ושן מדממת וטיפה בעיות נשימה והכל חזר לשיגרה רק שפתאום את לצידי שואלת עם נפצעתי? הכל בסדר?
עם חיוך כמו של ג'וקר(עם דם ששחכתי שקיים בכלל)עונה מרגיש עכשיו מצויין תודה לשואלת.
"תן לי לעזור לך לנקות את הדם" אמרה, במבט נדהם ומבוהל ראיתי אחר כך את הדם
"זה ממני"?
"היית אמיץ אחרי כל השטויות של חבריך" אמרת בלי להסתכל עליהם לרגע אחד.
שטויות אמרתי זה קורה, אפשרי לעבור הלאה הכל תלוי מי מטפלת בך
לחייך נהפכו לאדומות, צחקת לשניה ואמרת שהיית צריכה ללכת.
"עצרי"
לא אמרת לי את שמך-אני סטיב.
גבריאלה הייתה תשובתך
תודה על הכל לא היית חייבת. אין לי דרך להחזיר לך על כל מה שעשית עבורי
ואז ראיתי חיוך ערמומי על פניך וברגע זה אמרת:"דוקא יש"
פגוש אותי בערב בבר המלון בוא נדבר.
וברגע שאמרת את זה נעלמו מכאובי ויישר נעמדתי לחצנו ידיים ונפרדנו אם חיוך
רק שהדבר הזה נמשך יותר מהמתוכנן וברח לי המילים מהפה.
חזרתי לחבריי אחרי שהסכתלו שעה על המעשה המדובר (בגללם למעשה ובזכותם)
שאלו על מה מדובר, בלי להגיד כלום מחוייך ידעו שקרה משהו טוב.
נפגשנו כמו שקיוויתי שייקרה באותו הערב חיכיתי לך בבר בשעה שאמרת ובאמת הגעת
דיברנו צחקנו והרבה שיתופי עבר לנו היה.
נגמרה החופשה ודרכינו נפרדו
אמרת מה שהיה היה נשכח ונלך.
אבל מה אם לא רוצה אני לשכוח אותך? זיכרון טוב כל כך לא שוכחים בכלל אמרתי
אין מה לעשות אני לא יכולה כרגע כי עזבו אותי בגלל זה ראיתה אותי אם חברתי ומשפחתי.
הלכנו ואחרי שניה התחרטתי וקראתי "גבריאלה עצרי"
אמרתי שזיכרון לא שוכחים נכון? אני לא כמו אחד אחר סתם לא באת
סתם לא עזרת לי
זה לא ככה ולא ככה אמרת לי זה לא יכול להיות ביננו משהו
אין לא יכול יש רק לא רוצה ציינתי.
לפי תגובותיך התביישת, ולהגנתי כל חיי התביישתי ובגלל זה הפסדתי את רוב הדברים הטובים בחיים למרות שאני ניראה איך שאני ניראה.
במשך ארבעת ימי חופשה אמרתי שלא יכול להיות שלא נהנית?
מי שזרק אותך לא שווה את היריקה הכי מכוערת שלך לא שווה אפילו את המבט הכי קטן
וברגע שסיימתי להגיד את מילתי האחרונה החלטת בשניה אחת מעשה ששימחה אותי לעד
נשיקת פרידה חיבוק ושאלה איך אפשר לשמור על קשר?
ישר אמרתי בואי נזרום עם מה שייקרה נהיה בקשר עוד היום
ובזכות אותו מעשה בזכות אותה גברת אני מאושר ולא אכפת לי מה אחרים אומרים כי כל מה שאני צריך עומד מול עיניי וזאת את
את כל עולמי את כל העושר שלי בזכותך אני מאושר ומעושר גם עם אין לי שקל בכיס
כי לא חשוב אם אתה עשיר/עני כל עוד אותך יש לי אני מסודר לכל החיים