סיפורו של איש אשר נשכח.

כשחובותיו הידקו צווארי
איבדתי אחיזה
אחרונה הייתה נשמתי
ונשבה עליי רוח קרה,
מספרי סיפורים ושמועות
סיפרו סיפורי אגדה
על האיש חסר משמעות
וסיפורה של אמיצה גיבורה;
חיוכו חסר כל טעם
ויופייה האמיץ, הנועז
והיו לו גם ימים שחלם
היותו שחור, ומה אז?
מושך, מושכת,
שני הפכים;
ומוות קצר
לחסרי החיים.

רוחתי כבר הינה- רפאים.