בלו
אשמח להערות והארות:). שם זמני לסיפור...

המתנה פרק 1

בלו 17/10/2016 670 צפיות אין תגובות
אשמח להערות והארות:). שם זמני לסיפור...

ישבתי בחדרי על מיטתי, מתנות עם עטיפות צבעוניות היו מונחות בערמה קטנה על הרצפה. בפינת החדר היה מונח ארגז העץ מתנת יום ההולדת מאבי. פתחתי את המתנות אחת אחרי השנייה, חלק מבני משפחה וחלק מחברים, קיבלתי בין היתר נעלים שרציתי המון זמן. כעת קמתי ונשאתי את ארגז העץ והתיישבתי על מיטתי, שוב. פתחתי את מכסה הארגז, וקראתי שוב את דף ההוראות כמו בכל שנה מחדש. "מלאכית קטנה שלי, את מקבלת את הארגז הזה כבר שאיני בחיים, כבר לפני חודשיים שמענו את הבשורה המרה שבמקרה הטוב ובנס גדול אבריא, אך הסיכויים היותר גבוהים שלא אחלים מהמחלה הארורה הזו, שיש לי רק חודשיים לחיות. ואם את מקבלת את ארגז זה זה אומר שהמחלה הכניעה אותי, שהרופאים צדקו. אז לגבי הארגז: הכנתי לך מתנה ומכתב ממני לכל יום הולדת עד גיל שמונה עשרה , ברגע שתגיע לגיל שמונה עשרה תביני למה רק עד גיל שמונה עשרה. השבעתי את אמא שלא תיתן לך להציץ או שהיא לא תציץ במתנה שאינה שייכת לאותו יום ההולדת. אמא תביא לך את הארגז עם המכתב והמתנה של אותו שנה. רק דבר אחד תזכרי לעד, אני אוהבת אותך תמיד גם אם אני לא מוחשית לידך. מסתכל עליך מלמעלה, דואג ומתגעגע ושוב אוהב תמיד תמיד , אבא." אני זוכרת בברור את היום בו קיבלתי את המכתב לראשונה, אמא נתנה לי אותו באותו היום נערכה הלוויה של אבי. ומאז כל שנה מחדש אני קוראת את המכתב הזה לפני שאני פותחת את המתנה והמכתב, והדמעות יורדות מעצמן. היום חגגתי חוקית, היום לפני חמש שנים אבי נפטר וקיבלתי את הארגז לראשונה, עכשו אפתח את המתנה והמכתב האחרונים מאבי ואגלה למה הוא נתן לי רק עד גיל שמונה עשר, מה ככל כך מיוחד במתנה הזו. נשמתי עמוק, ניגבתי דמעות שוררות ושלפתי את המעטפה שבתוכה שכן המכתב. פקדתי על עצמי להתאזר בסבלנות, לקרוא את המכתב ורק אחר כך לפתח את המתנה, שבזווית העין ראיתי שהיא עטופה בעטיפה מפוספסת. המעטפה הייתה בצבע תכלת והיה עליה עיטורי פרחים עדינים. פתחתי את המכתב ברעד, מתקשה לרסן את דמעותיי. "רותם שלי, לא מאמין שאת כבר בת שמונה עשרה, איני יודע איך את נראית היום, אך אני בטוח שיפית, ונהיית עלמה צעירה ויפיפה. היום אגלה לך סוד גדול, סוד שלא סיפרתי לאיש, שחייכתי שתהיה בגיל המתאים בשביל לגלות לך, תפתחי את המתנה, ואחר כך תמשכי במכתבי" ליבי הלם איזה סוד הוא יוכל להסתיר, תהיתי לעצמי. הוצאתי את המתנה מהארגז, היא לא הייתה כבדה כלל. קרעתי את העטיפה ושם נגלה לי מפתח כסוף עם פיתוחים, מפתח שנראה עתיק, אל המפתח צורף מגילה מעור שהייתה מגולגלת וקשורה בחוט משי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך