אחרי מותי
המוות ייכנס דרך הדלת
ידפוק בנימוס, אולי אפילו יביא יין טוב
הוא יהיה אורח טוב, אבל לא נתכנן לבואו
כמעט אף פעם לא מתכננים לבואו
המוות נעלב כי אנשים מתכחשים לקיומו
מטבעם של אנשים לסרב למותם, לא?
ואחרי מותי
אחרי מותי מי אני אהיה?
האם אזכור מי הייתי?
אדגול בערכים שהם אני דוגלת כעת?
אהיה אדם טוב?
אהיה זכר או שאולי אהיה בכלל פרח?
מה יקרה אחרי מותי?
האם המוות ידפוק בדלת או שפשוט יפרוץ פנימה דרך החלון?
תגובות (4)
קטע מרגש וסוחף, גרמת לי לחשוב! המוות זה באמת נושא שאנחנו לפעמים מתכחשים אליו ולאחר מכן נזכרים בקיומו ונכנסים לתסביכים ומחשבות… אהבתי מאוד :)
תודה רבה רבה :))
קטע יפה ומעורר מחשבה
כתיבה יפה.
יש אנשים שחושבים מוות הוא חבר טוב.
מישהו שחיכו לו הרבה זמן. (אנשים ממש זקנים או חולים)
יפה!