תודה לך שי

תודה לך שי, באמת תודה.

כי אתמול עצבנת אותי, באת מהמקום הזה של האדם שטוב לו והולך לו ואומר לי שאני צריך לשנות את הגישה שלי. וואלה, נהיית מערכתי כוסעמק. אבל יודע מה, תודה.

כי הענקת לי את התחושה הזו של אושר צרוף. הבנתי שאני פאקינג מאושר. הייתי במוד כ"כ טוב, ופתאום השיחה הזו איתך העלתה לי את כל העצבים. והיה כ"כ קל לקחת את העצבים האלו ולצאת מהמוד הזה. ופתאום, איכשהו, אחרי כמה דקות, זה עבר לידי. כי הבנתי. הבנתי שגם אנשים מאושרים מתעצבנים, וזה פשוט חלק מהחיים.

כמה קל לנו להישאב לדיכאון, במקום לשחרר, להיות אנחנו ולהסתובב מאושרים. ותבינו, אושר זו לא איזו שמחה רגעית, זה תחושה מדהימה שאי אפשר לתאר. אפשר לדאוג, אפשר להתעצבן, אפשר לקלל, אפשר לפחד, אפשר להתאכזב, אפשר לבכות – ועדיין להיות מאושר בו זמנית.

ההשלמה הזו מדהימה.

תודה לך שי, באמת תודה.