אם רק הייתי יכול

אי פעם שאלתם את עצמכם למה?
למה זה קרה?
למה זה היה צריך לקרות?
למה דווקא אני?
למה דווקא בה..?
טוב אני כן ובכל זאת עד היום לא ממש מצאתי תשובה..
אי פעם הייתה לכם ידידה הכי טובה?
זאת שתמיד איתך?
מתנהגת כמו אחותך?
ובכל זאת אתה אוהב אותה ולא יודע למה למה דווקא היא למה התאהבתי דווקא בה בכל הבנות שפגשתי בכל הדרכים שהלכתי דווקא היא.. ומה הבעיה שהיא לא אהבה אותי.. שהרגע בא וסיפרתי לה חשבתי שהיא תשמח כי אולי גם היא מרגישה ככה אבל ועיתי כי זה לא קרה היא חשבה שניה ואמרה זאת בעיה כי אני לא אוהבת אותך.. זה שרף זה באמת ממש כאב.. ומה שכאב יותר זה מה שבא אחר כך שהיא נעלמה.. לפחות מהחיים שלי.. וידעתי למה כל זה קרה בגלל רגש אחד מציק שניקרא אהבה אחרי כל השנים הרגעים היפים כל הדברים שעברתי איתה במשך כל החיים.. הכל ניגמר סתם ככה בלי לומר שום דבר.. אם רק הייתי יודע שזה יקרה הייתי סותם את הפה רק משאיר את הכל בפנים רק מנסה להמשיך בחיים איתה בתור ידידים.. אולי יום אחד זה יקרה שהכל יחזור.. אבל ביינתים הסוף של הכאב עוד לא ניראה אני רואה אותה ברחוב לפעמים צוחקת מחייכת עם חברות וחא מבין איך זה הגיוני שרק אני זה שמתייסר בבית בלילות כי לא נישארו לי שום חלומות כל רגש שהיה לי חלף רק הכאב נישאר אבל שוב אם רק הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור..