ירח-פרק ראשון

הרוחות סביבנו געשו, והצעקות התחזקו מרגע לרגע… "תהרוג אותם!" "הם הרסו לך את החיים!" "תלמד אותם לקח!" "הם הרסו את הניסוי!"
אחת ועוד אחת שווה שתיים, נוסיף עוד אחת על עצם העובדה שזה שילוב של שני מספרים יחד, ועוד אינסוף על שהמספר עצבני ומחפש נקמה…
יוצא הרבה, תתנו לו להילחם מול אחת ועוד אחת-מי מנצח?
הסתכלתי לתוך עיניו האדומות הבוהקות המוכנות לקרב של ג'יימס, הוא היה דרוך לקרב, וידעתי שמתחת לכל זה-הוא רק רוצה לברוח כמה שיותר מהר…
החזרתי את מבטי אל בן הכלאיים העומד מולי, עיני נעו מעלה ומטה-אל הצוואר ואל העיניים.
התפללתי שעיניו לא כתומו בכל פעם שהייתי את מבטי אל תוך עיניו הרושפות, ושאין לו כתם לידה זהה לשלי בכל פעם שהוא דתי את מבטי אל הצוואר.
כך המשיכו עיני לנוע מעלה ומטה עד שהמלצר בן הכלאיים הניף כיסא וזרק אותו על ג'יימס.
מיד עיני התנתקו ממנו ועברו לג'יימס.
"ג'יימס! צרחתי והוא זז במהירות הצידה. הכיסא פגע לו ביד והוא צרח בכאב אוחז בזרועו המדממת.
הוא פגע בג'יימס. הרגשתי את עיני מתחילות לעלות באש, יעדתי שאם קודם הן היו צהובות-עתה הן זורחות כשמש.