אור היא מאת E8
זוהר מלילות קרים תאירי מעליי
לאדות את הבכי המכיש אותי מחדש
תפרים שבכוח סגרתי ברגש תפתחי
תרפאי מילות הכאב הנעוצות במוחי
השמיים בלילות היו שחורים
מאז ראיתי חיוכך הם מלאי כוכבים
כול כוכב שהחבאתי צץ לידך
והירח שכמעט נעלם ממני חזר לזרוח
מגע אצבעות נותן לשושנים כוח לקום
חיבוק מעיר עין אדם וחי
נשיקה ליום לפרוח
את תמשיכי בתפקידך כי הוא אין סופי
אור הבוקר מביא תקווה הוא
הלוואי שהיום ימשך לתמיד
כי את זורחת בליבי
לב שפעם היה לילה
תגובות (0)