פרפר נופל

זקן הפרפר הלבן.
היופי שלו כבר בין הצוקים, והרוח מחקה אותו עם הזמן.
הוא מנסה להיאחז במשהו, אך ללא הצלחה.
מרפרף בפרעות בכנפיו הלבנות הדהויות, ומגיע לקרקע.
מחכה הוא, בשקט בלי לנוע. לא פרח ולא עלה, אלא מדרכה הומה אדם.
בעוד כמה רגעים או אפילו דקות, תבוא הנעל ותגאל אותו מיסוריו.
או שמא ירימו אחד שמרחם,
וישם אותו ליד צמח קטן. שימות הוא בשלווה.