מחשבות או לא להיות

03.10.2016. כי צריך שיהיה תאריך

יושב וכותב מחשבות, ללא מטרה, או שמא חדור מטרה לאבד בין השורות.
בזמן האחרון התחלתי לחשוב על כך שאני חייב למצוא לעצמי תחביבים. התחלתי להתאמן קצת יותר בחדר כושר, אבל דבר זה לבדו אינו מספק אותי ואני רוצה למצוא דברים נוספים. באיזשהו מקום אולי אני גם מחפש להתחבב על 'הפלצנים', או מה לעשות – 'הפלצניות', ולמצוא תחום אינטלקטואלי לעסוק בו. כי כנראה שכדורגל, גם כשהוא איטלקי, אינו בדיוק תחום שכזה.
אז מכאן עלתה לי הכתיבה. דווקא אם זיכרוני אינו מטעה אותי, כאשר אני ו-2 מחבריי דיברנו על כך שאנחנו צריכים למצוא מה לעשות עם עצמנו ולקצר משמעותית את הדפדופים המיותרים האלו בפייסבוק (דווקא לפעמים יש בפייסבוק אחלה תוכן, אבל מדובר יותר בדפדופים הקבועים והמשעממים שיוצא לנו לעשות לעתים קרובות מדי), הכתיבה לא עלתה בראשי כל כך כאופציה. לפחות לא העזתי להציע אותה בפה מלא. איכשהו דווקא בטיול מהבסיס, דיברתי על כך עם איתמר שאינו בדיוק חבר שלי איתו אני משתף מחשבות. אך הפעולה הזו חוזרת לחטא שבניסיון להתחבב על אחרים, כי בשורה שמלפנינו ישבה לצד חברה מישהי שמאוד מוצאת חן בעיני איתה התחלתי לא מזמן ונדחיתי (מה לעשות, לא ידעתי שיש לה חבר). זו הייתה הפעם הראשונה שהזמנתי מישהי לצאת. ושלא יובן לא נכון, זו לא אנלוגיה לכך שהיא פלצנית, כי היא אחלה של בת אדם ואני מאוד תופס ממנה. מיכולתי המצוינות, או שמא הדוחות, תחליטו אתם, כסטוקר אף גיליתי שהיא כתבה בעברה בלוג ולא מן הנמנע שבכתיבתי כאן אני חוטא בניסיון חסר תועלת להתחקות אחריה. אני רואה בכך מנהג מגונה שלי ולא נכון, באופן הזה בו אני אהיה מוכן לזרוק לחלל האוויר מילים כדי שישמעו טוב באוזנה של אחרת, ועשיתי זאת גם בתיכון.
ובתיכון אגב, כשהייתי עושה זאת זה היה כדי להרשים מישהי שעליה כתבתי את הקטע הטקסטואלי (מעין שיר) היחיד בחיי. הוא היה די כושל לעניות דעתי. לאותה אחת מהתיכון, אשר כמהתי אליה מאז המסע לפולין ובמשך כל יב' מעולם לא זכיתי להביע אף רגש, בניגוד לזו מהצבא אותה הזמנתי לצאת.
כך שכן עשיתי התקדמות כלשהי בחיי. אבל זה לא מספיק ואני חושב שעליי לעשות צעדים נוספים בתהליך הזה בחיי – עלי לעמוד יותר על שלי בכל תחום ולא לפחד לומר את שאני חושב.
אני רוצה לקדם את ההתפתחות הזו בתקופה הקרובה ולהפוך לבן אדם יותר שלם ופתוח. איני יודע אם כתיבה זה דבר שיוביל לכך, אבל אין ספק שזה שווה ניסיון. כעת כתבתי את הקטע הקצר הזה, אבל בראשי עולות מחשבות גם על כתיבת קטעים שונים כמו שירים או רחמנא-ליצלן, סטנדאפ. אבל גם לקטעים כאלה, אם אכתוב בהמשך, עליי להוסיף קצת פלפל אומנותי. הקטע הזה ספציפית, אם אסתכל עליו בתור קורא, הוא מאוד מפוזר ולא ממוקד מטרה. אבל כפי שאמרתי בהתחלה, זו בערך מטרתי להפעם.

שיהיה לי בהצלחה.