עולם ישן/עולם חדש-הקדמה

העולם שלנו מורכב משני עולמות-
העולם הישן, והעולם החדש.
לכל איש יש בחייו ארבע פעמים בהן הוא יכול לעבור בין העולמות.
הפעם הראשונה היא יום הולדתו השישה-עשר.
הפעם השנייה היא יום חתונתו.
הפעם השלישית היא היום בו הילד האחרון שלו עוזב את הבית,
והפעם הרביעית היא יום הולדתו השבעים ותשע.
העולם הישן נמצא על האדמה וסגנון החיים הוא כמו בימי הביניים והרנסאנס- משפחת מלוכה, מעמדות, פילוסופים, נשפים, שמלות, כפרים, חקלאים… רק שאיכות החיים טובה יותר והכל הגייני יותר ומפותח יותר ותוחלת החיים ארוכה יותר משישים שנה.
העולם החדש נמצא בין העננים – הוא נבנה על יבשת שמנועים משוכללים גורמים לה לצוף בין העננים. החיים שם מלאים בטכנולוגיה- הכל חדש ומשוכלל ועתידני. השלטון הוא דמוקרטי ויש נשיא שכל מספר שנים נבחר על ידי העם.
העולם החדש דוגל בחדשנות קידמה ומדע (חק"מ).
אנשי העולם הישן יודעים על העולם החדש ולהפך. זה לא סוד.
רב 'הנערים' בוחרים כן לעבור בגיל שש עשרה- בעיקר בגלל מרדנות וגיל ההתבגרות ורצון להיות עצמאיים וכל זה.
הם לא באמת חושבים על זה לעומק.
אחר כך בחתונה שלהם, 'הזוג הטרי' מקדישים יותר מחשבה וחושבים מה יהיה הכי טוב לילדים שלהם, ואיזה סוג של חיים הם רוצים בשביל ילדיהם.
רב האנשים 'נטולי הילדים' בוחרים לא לעבור אחרי שילדיהם עוזבים, אלא אם כן כל ילדיהם עברו לעולם השני ואז אם 'נטולי הילדים' רוצים להיות בקרבת ילדיהם הם עוברים.
כהאנשים מגיעים לגיל שבעים ותשע הם נקראים 'קשישים' ויש להם הזדמנות לעבור בפעם האחרונה.
בדרך כלל חלק מה'קשישים' בוחרים לעבור חזרה למקום בו נולדו, וחלק בוחרים לעבור למקום בו גידלו את ילדיהם.
כל 'קשיש' עובר למקום בו הוא רוצה לבלות את שארית חייו.
קוראים לי רנסאנס, או בקיצור רנה.
אני בת שמונה עשרה.
נולדתי בעולם החדש.
בגיל שש עשרה לא בחרתי.
אין לי בחירה. יש לי יעוד ועליי ללכת לפיו.