מזל טוב, מתגעגעת

איך הייתי רוצה להתקשר אלייך היום, דווקא היום, מכל הימים, דווקא היום הייתי רוצה להתקשר אלייך- להגיד לך מזל טוב.
אבל אני לא יכולה, כי המספר פלאפון שלך כבר שייך למישהו אחר.
אני זוכרת שבשנה הראשונה שלא היית פה, הפלאפון שלך עדיין היה שמור אצלי. באיזשהו יום הסתכלתי בוואטצאפ וראיתי מספר ששמור לי באנשי קשר אבל עם תמונה שאני לא מזהה, היה כתוב ׳סבתא׳. אבל זאת לא היית את, כמובן.
בסופו של דבר הבנתי שזו גם לא הסבתא השנייה שלי.
הבנתי שזה כן המספר שלך, אבל זאת לא את.

זאת הייתה הרגשה נוראית, לדעת שהמספר שלך שייך למישהו אחר, ולדעת שאם הייתי שומרת אותו עד היום – שלוש שנים אחרי שעזבת – והייתי מתקשרת, מישהו אחר היה עונה במקומך, מישהו שלא מכיר אותי ולא יודע למי היה שייך המספר הזה קודם. הוא לא יודע שהמספר הזה היה כל כך חשוב בשבילי, ולא בגלל המספר, אלא בגלל הבן אדם שהמספר שייך לו. הוא לא יודע שלא הבנתי עד כמה המספר והבן אדם חשובים לי, עד הרגע שעזבת, וביחד איתך גם המספר פלאפון שלך, שהיה הדבר כמעט היחיד שנשאר לי ממך.

אז מזל טוב סבתא, מקווה שטוב לך שם למעלה.
מקווה שהמלאכים שרים לך שירי יום הולדת,
ואלוהים מביא לך מתנות,
וכל המשפחה שלך שם עומדת לידך ומחבקת אותך – אחרי כל כך הרבה זמן שלא התראיתם.
מזל טוב סבתא, נתראה בקרוב.
הרי השנים עוברות כל כך מהר, שאני לא יספיק למצמץ וכבר אהיה בת 80.