תה אצל המלכה

כולם באים כשהמלכה מארחת מסיבת תה.
הם נאספים סביב שולחן הפלסטיק הנמוך עליו ערוכים מבעוד מועד כלי פלסטיק וורודים שמעוטרים בציורים עזי צבע של פרחי היבסקוס גדולים, חלק מהכוסות מעט סדוקות ומחלקן השתפשף מעט מהתדפיס והשאיר מאחוריו צללית של דבק לבן אבל כל הפגמים נעלמים כשהמלכה מתיישבת בראש השולחן.
היא יושבת בשיקול רגליים על החול הלבן ובגד הים הפירחוני שלה מהודר כמו כל אדרת מלכות אחרת, על שערה הכהה מונח ברישול מסויים זר פרחים צבעונים שקיבלה מהנערות הנחמדות שחילקו עלונים לשיעורי גלישה בטיילת שמעל החוף. תיירים אוהבים את השיעורים האלו, המקומיים קצת פחות – הם מתלוננים שאין לתיירים שמץ נימוס ואי אפשר לגלוש כשהים מלא עד להתפקע באנשי יבשת.
המלכה לא מבינה על מה כל התלונות היא מחבבת את התיירים, הם מצחיקים אותה עם מבטאם הזר שהיא לא תמיד מבינה ועם התעקשותם לעוות את המילים המעטות שהם יודעים בשפת האיים. כן, בהחלט משעשע לראות אותם נאבקים בצלילים הזרים של אלוהה, מאהלו ופיאה או.
אבל לא הם העיקר במסיבת התה של המלכה ולכן היא שוכחת מנכחותם ונותנת להם לדהות לרקע, להפוך לחלק נוסף של הנוף שמקיף את השולחן כמו השמיים הכחולים והים הנוצץ שבין גליו משתובבים תיירים יחד עם בני האי. הריכוז שלה כולו על האורחים במסיבה, קאפו, הדובון המרוט שיושב לצידה הימני, הבובה מהינה שמתהדרת בשמלה מעלים שיושבת מולה והאורח האחרון שיושב מצידה השמאלי מר מאוי, שעל פניו השחומות פרוש חיוך רחב שחושף את שיניי הפנינים שלו.
מר מאוי הוא חברה הטוב ביותר של המלכה, הוא תמיד יכול להצטרף למשחק והוא אף פעם לא אומר שחם מדי או שיש לו תוכניות אחרות והוא לא יכול להעסיק אותה עכשיו. המלכה אוהבת אותו מאוד, היא אוהבת את זה שהוא לא קורא לה פחדנית כי היא לא רוצה להכנס למים, היא אוהבת את זה שהוא תמיד מוכן להיות הדרקון ולתת לה להיות הנסיכה והכי היא אוהבת את זה שהוא אף פעם לא קורא לה חולמנית או מוזרה.
המלכה מוזגת את התה לכולם ומסמנת בתנועת יד חיננית שהמסיבה התחילה. הבובה מהינה היא הראשונה שלוגמת מהתה ובחיוך היא מחמיאה למלכה על הכתר המיוחד שלראשה, לבובה מהינה יש נימוסים טובים מהרהרת המלכה ומודה לאורחת לפני שהיא מציעה לה עוגיה. גם קאפו הדובון שותה את התה שלו בשמחה ומגרגר בהנאה שזה התה הטוב ביותר ששתה. המלכה מאוד גאה בהצלחת המסיבה שלה והיא מחייכת חיוך רחב לכל האורחים.
רק מר מאוי ממקומו לצד מרפקה השמאלי לא שותה את התה שלו, במקום זאת הוא מביט בעיניים עצובות בגלים מתנפצים על שובר הגלים וחושב. המלכה שלו היא הילדה האהובה עליו בעולם והוא ישמור עליה לנצח אבל לפעמים הוא מרגיש שזה שהוא נשאר עוד ועוד רק מזיק, מעכב אותה מלהיות נפלאה כמו שהוא יודע שהיא יכולה להיות.
הוא העלה את הנושא כבר מספר פעמים, רומז בעדינות שאולי הגיע הזמן להניח את קאפו על המדף מעל למיטה לצידם של הצדפים היפים והזכוכיות שהים ליטש, להחזיר את הבובה מהינה למגירה שם תוכל לישון ולהפרד לשלום ממסיבות התה על החול הלבן והנקי של החוף.
הוא מציע אבל המלכה לא רוצה להקשיב, היא מתעקשת לדבוק בכוסות הפלסטיק ובשולחן הנמוך ולא מוכנה לשחרר את הדובון מחיבוקה כשהיא הולכת לישון. למר מאוי קשה לומר לה לא אז הוא ממשיך להיות הדרקון ששומר על מגדל השן שלה אפילו שהוא יודע שתאריך התפוגה של החלומות ממש מעבר לפינה ושיום אחד המלכה תתעורר בבוקר ותבין שחם מדי כדי לשתות תה.