הדבר הנכון

האם עשיתי טעות?
האם הייתי צריכה לומר לו כן? האם הייתי צריכה להיות אנוכית כדי להרגיש יותר טוב עם עצמי? האם אני אמורה להרגיש מוזר ככה?
אני לא אוהבת אותו, לא ככה. בזה אני בטוחה. אך בכל זאת משהו בי מאוכזב על כך שסירבתי להצעתו.
הוא לא ידבר איתי יותר, זה בטוח. הוא כבר התגבר עלי כמו שהוא תמיד מתגבר, מראה לעולם כשהכל בסדר איתו. משהו שאני מעולם לא הייתי מוכשרת בו.
אני לא אוהבת את החיוך המזויף הזה, אני שונאת להרגיש כמו פעם שוב. אני שונאת להעמיד פנים שהכל בסדר איתי. למה אני תמיד חייבת להעמיד פנים?
לאנשים טובים לא מגיע סוף שמח? הגיבור מנצח תמיד מנצח בסוף, לא?
עשיתי בכלל את המעשה הנכון?
כנראה שלא, כי בינתיים אני נשארת לבד בעוד הוא ״זוכה בבחורה״. עוד פעם. הגלגל פשוט חוזר על עצמו. מה יקרה אחר כך? אנשים יצחקו עלי על פוסט שהעלתי ברשת החברתית?
אלוהים אם זה סוג של בדיחה אני ממש לא צוחקת כרגע.
גם כן בדיחה… את באמת חושבת שאלוהים שם לב אליך בכלל?
את כל כך קטנה וחסרת משמעות.
הקולות חוזרים, אני מתחילה לשקוע… האם הפעם יהיה מישהו שיציל אותי?