חברי הגמד המשורר
יש לי בראש גמד קטן,
יש לי בראש ידיד נאמן.
החבר שלי הוא גמד משורר,
הוא לא כמו גמד אחר.
הוא אוהב לחבר סיפורים ויצירות,
מתווכח איתי על מחשבות ורעיונות.
וכשאנו פוגשים סיפור ששנינו אוהבים,
הוא מנסה לחבר לו חרוזים.
זה די משמח ולפעמים מאתגר,
כשיש לך בראש גמד משורר.
כי כשאני מפסיק לחרוז,
כמו שאני עושה כרגע,
הוא ידרוש שאת השיבוש אפסיק:
"לחזור לכתוב יפה! די ומספיק!"
החבר הקטן, כמעט כמו פשוש,
תמיד יושב לי בתוך הראש.
כרגע הצגתי אותו לפניכם,
מה עושה הגמד שלכם?
תגובות (3)
יפה. את שורות 11-12 פחות אהבתי, למרות שלא חרזת אותן בכוונת מכוון.
בשל משקל השורה, הייתי משמיט את "די ו" – ומוסיף אחרי "מספיק" עוד סימן קריאה.
נשמע יותר כמו יתושו של טיטוס, אבל אם החלטת שהוא 'פשוש' – מי אני שאתערב.
אתה לא זקוק לאתגרים חיצוניים. כפי שזה נראה, אתה מאתגר את עצמך בצורה נהדרת. המשך כך.
תנו לחיות!! חיות.
האמת, לא חשבתי האסוציאציה של יתוש… אני נהנה מהשיגעונות שלו, אז למה לי לכעוס עליו? תודה רבה על המחמאה.
תתחדש על הסיסמא החדשה שלך.
קטע יפה… מזדהה עם התחושה