אביטל החדשה \ הישנה- פרק 2
מפל שיננה את החומר שהייתה צריכה ללמוד לשני מבחנים וסימנה במרקר ורוד –זוהר את כל מה שהיא חייבת לזכור בעל פה. היא העבירה דף אחר דף וקראה את החומר בעיון רב. היא התישבה לאור המנורה ולמדה שעות כי יש לה שני מבחנים לא פשוטים ואחריהם סמסטר. בדיוק היא שמעה את צלצול הטלפון וגבריאל אחיה קם במקומה וענה.
" הלו? כן…? מדבר גבריאל , מי רוצה אותה? אני אקרא לה לטלפון. מפל יש לך שיחת טלפון ממישהי שהיא מאוניברסיטה שבה את לומדת!" אמר גבריאל ברשמיות. הוא העביר למפל את שיחת הטלפון והלך.
" שלום וצהריים טובים. אביטל. מה שלומך? אני בסדר. לומדת למבחנים.. קשה אבל מה אפשר לעשות? אי אפשר להיזכר ללמוד ברגע האחרון , טוב שאנחנו מדברות. מי זה היה ששוחח איתך בטלפון? זה היה גבריאל אחי הבכור שכבר שנתיים שלמות מתאבל על מישהי שנהרגה בתאונת דרכים די מיותרת. מוטב שנדבר קצת עלייך – איך ההכנות לחתונה שלך? עם מי אמרת שאת מתחתנת? מישהו בשם חורף , איזה שם ההורים שלו בחרו לו. טוב שלא קראו לייק." קראה מפל בצחקוק, מקשקשת בינה לבין עצמה משהו.
" כן, קוראים לו חורף. אני יודעת שיש לו שם מוזר. אני עדיין לומדת במשך כל היום ואני ממש – עוד שניונת מתחרפנת מזה. כמה אפשר ללמוד וללמוד? כאילו, אחר כך יש לך סיפוק מזה. ממה מתה החברה הזאת שלו – כלומר של אחיך?" שאלה אביטל בעדינות.
"החברה שלו לא מתה אלא – נהרגה בתאונת דרכים מיותרת. היא דיממה על כביש המוות. כביש שבו כל כך הרבה אנשים נהרגים מסיבה כל כך מיותרת." אמרה מפל בעצב, הניחה לדמעה אחת בודדה לרדת על לחיה המאופרות.
" טוב , טוף , אני צריכה להמשיך ללמוד. אם אני רוצה להצליח, הכול עוד תלוי בי. ביוש." אמרה אביטל .
שיחת הטלפון התנתקה.
" מפל, מי זאת הבחורה הזאת שדיברתי איתה בטלפון. היא דווקא מאוד נחמדה. מעניין איך קוראים לה?" הוסיף גבריאל בסקרנות. הוא נזכר במוכר שאמר לו שאין לו עודף מיותר להחזיר לו. הוא הבטיח לו לחזור.
" שמה הוא מעיין. הקטע שהיא לומדת ברגע האחרון ואיכשהו לה זה תמיד מסתדר. היא תמיד מקבלת מאה. ואני תמיד שמונים. היא בחורה מאוד יפה , אפילו מרשימה." אמרה מפל בהרהור.
" באמת זה שמה? תקשיבי רגע, מפל. אני עכשיו רץ למכולת לקבל מהמוכר עודף. את יוצאת לאנשהו? כי אני אשאיר את המפתח למקרה שאחזור ולא תהיי בבית. אוקיי?" אמר גבריאל בחיוך, הוא השאיר את המפתח בפינת שולחן האוכל ועף לו לדרכו.
מפל שקעה בהרהורים. היא חזרה ללמוד בחדר שלה ונתקעה שם עד שהגיעה כבר השעה בה היא הייתה צריכה ללכת.
היא נטלה את המפתח שאותו הניח אחיה הבכור גבריאל מבעוד מועד . היא נעלה את דלת הכניסה במפתח. בתוך האוטובוס, היא הוציאה את המחברת האדומה ונצלה את זמן הנסיעה לעבר האוניברסיטה כדי ללמוד ולחזור קצת על החומר.
גבריאל חזר ולא ידע כלל שהוא נותר תקוע מפני שאין לו עוד מפתח. מה ייעשה עכשיו. איך הוא יבקש זאת מאחד השכנים כשאינו יודע בוודאות אם לאחד משניהם יש עותק של מפתח דירתם. עודו אובד עצות מה לעשות האם לגשת או לבקש מאחד השכנים שיכניס אותו אליו הביתה אפילו לשעה קלה. עד שלבסוף באה הישועה . הוריו הגיעו ממלון בסמוך לים המלח.
" שלום . גבריאל , " אמרו הוריו ואימו פתחה את הדלת במפתח שהיה לה בתוך התיק. היא הניחה את התיקים ואת המזוודה שלקחו איתם על המיטה הזוגית.
תגובות (0)