איפה הג'ונגל שלי?

אני רק רוצה להיות חופשייה, אני רוצה להיות הציפור שמשתחררת מגן החיות שהיא נמצאת בה.
גן מסריח, שמלא בקופים ובחיות שלעולם לא למדו מה הם חוקים, חיות שלא יודעות באמת את הטבע.
שכלאו אותן מאז שהן נולדו, בתוך חברה בעלת חוקים, חסרת אושר, וחסרת הבנה והיגיון.
איך זה שהאנשים הטובים נפגעים בכל פעם מחדש?
לא הגדרתי את עצמי כאדם טוב, כי אדם טוב עושה מעשים טובים.
אדם טוב, זה אדם שחייב להיות טוב במשהו, משהו שטוב לו.
ולפעמים זה נראה שאני לא טובה בכלום.
אני רוצה להשתייך לגן החיות המזעזע שנולדתי אליו, אבל אני לא מצליחה.
אני לא מצליחה למצוא ציפורים חופשיות כמוני, אני מוצאת חיות אחרות בגן החיות,
שמצליחות רק לרחם עליי, ולראות אותי נכשלת, משום שאני לא מצליחה לעוף,
או שבכלל מתנשאות אל על מעליי, ומשלשלות מעליי.
כמו שכל ציפור נורמלית ומתנשאת מצליחה.

אני יודעת שאני כבר לא הציפור העצובה שהייתי פעם, ואני מתחילה לאט, לאט
למצוא את המקומות הטובים שבגן החיות, אבל עדיין יש לי רצון להשתחרר מבית הכלא הזה,
הוא לא מתאים לי, כי אני ציפור טבע, שנועדה להיות בג'ונג'ל, באוויר פסטורלי, במקום ירוק
ואופטימי, וחופשי, איפה שזורמים הנהרות והמפלים, איפה שמסתובבות ציפורים יפיפיות ואופטימיות
ציפורים שיעזרו לי להיות הציפור היפה והאמיתית שאני, לעוף איתן ולהשתייך אליהן.
ציפורים שאני דומה להן, שלפעמים הן נכשלות, ולפעמים מישהו נכשל איתן.
הן לא משאירות אף אחד לאחור, וגם לא את עצמן.
איפה הג'ונגל שלי?