וואן שוט, התגעגעתםםםםםםםם?!?!?!?! כי אני כןןן אליענה חזרההה הווו יההההה

אהובה שלי

10/09/2016 1719 צפיות 2 תגובות
וואן שוט, התגעגעתםםםםםםםם?!?!?!?! כי אני כןןן אליענה חזרההה הווו יההההה

הבטתי על המלכה שלי נשברת , מאבדת את שפיותה.
אבל עדיין, היא נראתה לי הדבר הכי יפה בעולם.
אז למה? למה אני עושה לה את זה עדיין?
למה אני ממשיך לשבור לה את הלב כל פעם מחדש?
אני לא יודע.

היא הביטה בי בעיניים ירוקות גדולות ומזוגגגות בדמעות אשר עומדות ליפול בכל רגע ולרסק את ליבי מחדש.
"למה?" שאלה שוב, אוספת את עצמה בכוחות שנשארו לה, אך זה לא עבד עלי.
ידעתי בדיוק מה עבר לה בראש.

"אני לא יודע, אמרתי לך." אמרתי באדישות ,
היא משכה באפה ונשמה נשימות רעועות, מנסה לייצב את עצמה.
"למה אבל עכשיו? למה היום? למה לא מחר?" נשברה מולי, קולה נחלש עד כדי יבבה.
"אני לא יודע, אליה." אמרתי בנוקשות
"אתה עדיין אוהב אותי?" יבבה בשקט וניסתה לא להביט בפניי.
"אני לא יודע, אליה. אני לא יודע" נאנחתי בשקט
דמעות זלגו על לחייה והיא כבר לא ניסתה להסתיר זאת.

"אני מצטער." אמרתי שוב, מניח יד מנחמת על כתפה .
"תלך." אמרה בשקט וקמה מן הסלון של ביתה אל כיוון החדר שלה.
מנסה להדחיק בראשי את כל הרגעים הטובים שהיו לנו פה ביחד בסלון הזה.
חצי שנה של אהבה.

הדלת נטרקה והבנתי שאני צריך ללכת.
זאת לא הפעם הראשונה, זה יעבור לה.

התחלתי בנסיעה ארוכה לבית, שעה וחצי.
נזכר איך היא התעקשה שלמרות המרחק האהבה תשמר.
ואני כמו אדיוט פגעתי בה פעם אחר פעם.
פה בגידה, שם פלרטוט עם בחורה, סינון , הסתכלות לצד ואז לחזור למקום החם והמוכר, אליה.

נזכר איך כל פעם מחדש סלחה לי על בגידות קטנות, נזכר איך הייתה בוכה כל פעם בלילה כשחשבה שנרדמתי.
אבל זאת הייתה אליה, שברירית וקטנה.
ואני ניצלתי אותה.

אליה בסך הכל ילדה, היא תגדל ותכיר מישהו אחר.
אני לא אוכל לשאת את המחשבה הזאת שאליה תכיר מישהו אחר, אבל אני אדע לפחות שהוא אוהב אותה.
לא יותר ממני, אבל יודע לכבד אותה.
אני כבר גדול, בן 23. מה יש לי לחפש בילדה בת 19?
הבנות ששימשו לי כתחליף לאליה בלילות, היו הרבה יותר מנוסות מבחינה מינית, פחות ילדות.
אבל אהבתי את אליה.
אהבתי את הילדותיות שבה.
אהבתי לשמוע אותה מתגלגלת מצחוק כשהיינו רואים סרטים מצוירים.
אהבתי את זה שהיא התביישה כשהראו סצנות סקס בטלויזיה.
אהבתי את זה שהיא הייתה שלי- ולא הכירה שום דבר מלבדי.

אז למה המשכתי לפגוע בה? אני לא יודע.

התעוררתי למשמע דברים מתנפצים, מה לעזאזל?
הלכתי לסלון של דירתי , מביט באליה מנפצת אגרטלים על הריצפה.
עבר שבוע מאז הפרידה, לא חשבתי שאראה אותה יותר.
"מה לעזאזל?" צעקתי עליה, רואה שהיא אחוזה באימה.
בוכה ללא הפסקה וזורקת כל דבר שקניתי לה על הריצפה.
הדובי קרוע לחתיכות, האגרטלים שהבאתי לה ביחד עם פרחים אחרי כל בגידה שלי בה על מנת שתסלח לי.

"למה?" צעקה וזרקה עוד כרית שקניתי לה
"למה!" צעקה שוב והתחילה לרקוע ברגליה, ידיה מדממות משברי האגרטל שהתנפץ בידיה.
"למה?" קולה נחלש ונשבר מפעם לפעם.
"אני לא יודע, אליה. אני לא יודע!" אמרתי בחוסר אונים .

היא יבבה בכעס וצעקה שוב "תחזיר לי!"
התעלמתי ממנה, הולך למטבח להכין קפה.
"תחזיר לי!" אמרה שוב,
"תחזיר לי!" חזרה שוב וקולה נחלש מפעם לפעם עד שלא שמעתי, אותה,
מביט בה קורסת לאט לאט לריצפה על שברי הזכוכיות וממשיכה לבכות.

היא ילדה, אמרתי כבר?
אז למה ניסיתי לבקש את סליחתה כל פעם אחרי שבגדתי בה?

התקרבתי אל הילדה הפצועה והמיבבת.
הילדה שלי, החלק שלי בלב.
מרים אותה בעדינות משברי הזכוכיות ומצמיד אותה אל גופי על מנת שתירגע.
"תחזיר לי.." לחשה בשקט שוב והמשיכה לבכות .

התעלמתי מדמותה המיבבת והרמתי אותה אל המקלחת ,
המקלחת שנהגנו לעשות בה המון.
מקלחות משותפות, התארגנות מהירה לעבודה ושלה לצבא.
רגעים אינטימים ועוד הרבה זכרונות.

הושבתי אותה על השיש והיא ניסתה להתנגד, אך היא הייתה חלשה מידי בשביל להצליח לזוז.
"תחזיר לי." יבבה שוב ועיניה הירוקות שנתפסו בעיני הצליחו להרעיד חלק בליבי .
כמו כל פעם מחדש.

חלצתי את סנדליה האופנתיים שאהבה לשים, מוציא זכוכיות מרגליה הקטנות והשזופות.
היא המשיכה ליבב ולדמם תחת ידיי.
ממשיך להוציא זכוכיות מגופה והיא ממשיכה לבקש שאחזיר לה.

פשטתי את בגדיה, מנסה לא להביט בגופה.
אני כבר לא אוהב את אליה , אני גבר.
אני יכול להשיג את מי שאני רוצה.

היא המשיכה ליבב ולדמם ולבקש ממני שאחזיר לה.
הכנסתי אותה למקלחת ופתחתי את המים על מים חמימים, מרטיב את גופה האלוהי שרק אני יכול לדעת איך הוא מרגיש ואיך הוא נראה.
הראשון שלה.
לדעת שהיא לא סוימטרית בגוף, לדעת מה היא אוהבת. לדעת שהיא מתביישת בנקודת חן מתחת לשדה השמאלית.
לדעת את מידותיה, חסרונותיה ויתרונותיה שלה.
של האישה שהייתה פעם שלי.

"תחזיר לי." התחננה שוב, מביטה בי וממשיכה לתפוס בחולצתי בחוזקה .
"מה אליה, מה ? להחזיר מה." אמרתי בחוסר כוחות לנוכח פרצופה חסר האונים.
"את הלב שלי." יבבה שוב ,
מחבקת אותי חזק.
שתקתי.
"אתה תפסת את הלב שלי חזק מידי, תחזיר לי. לא מגיע לי להרגיש ככה" הביטה בי בחוסר אונים ,
"אני יודע, זה לא מגיע לך." אמרתי בשקט, מלטף את פניה הקטנות ומרגיש דקירות קטנות אך כואבות בלב.
"אני אוהבת אותך. אני נתתי לך הכל. נתתי לך אהבה ללא תמורה, נתתי לך תמיד מקום חם אצלי, למרות שפגעת בי המון. בגדת בי בלי סוף, אני לא נתתי לך כל מה שרצית?" יבבה
הצמדתי את מצחי אל מצחה ונשמתי עמוק את הריח שלה.
"תענה לי.." יבבה ,
"היא חזרה?" שאלה בכאב,
הנהנתי בראשי.
היא שתקה ובלעה את יבבותיה בתוך גרונה שחשבתי שהיא עומדת להיחנק.

כן, אליה קטנה שלי. היא חזרה.
האקסית שלי חזרה.
אני אוהב אותך אליה שלי, קטנה שלי.
אבל אני יודע שלמרות שיש לי אותך, אני אפזול אל האקסית שלי.
אליה שלי, תסלחי לי.

נשקתי למצחה, היא ניסתה לזוז והמשיכה להחניק את יבבותיה.
"אני שונאת אותך." נעצה מבט בפניי.
"אני שונאת אותך על שהכרתי אותך."
"אני שונאת אותך ומאחלת לך שלא תמצא אהבה לעולם בחיים שלך."
"אני מאחלת לך שישברו לך את הלב כמו ששברת לי את הלב כל פעם מחדש."
"אני מאחלת לך שתדע מה זה להרגיש שלא מחזירים לך אהבה, שלא אוהבים אותך."
"אני מאחלת לך שישברו לך את הלב והוא לא יחלים. כמו שהלב שלי לא יחלים."
"אני מאחלת לך שלא תמצא מישהי שתאהב אותך כמו שאני אוהבת אותך."
"אני מאחלת לך שכשתבין את זה, אני כבר לא אהיה שם בשביל שתבוא."

איחלה לי בכאב את כל הדברים האלה כשהיא לא מפסיקה ליבב, נראת פגועה, נראת רע.
אך עדיין הכי יפה בעיניי.

יצאה מהמקלחת וסגרה את הדלת אחריה, משאירה אותי לבד מתחת לזרם של המים , מוכה תדהמה.
כשאתפקח, היא כבר לא תהיה פה.

אז אליה שלי.
אני מתנצל על חצי שנה של סבל, חצי שנה של בגידות ואי הערכה של היהלום שהיה לי ביד.
אני מתנצל על שהאהבה הראשונה שלך הרגישה ככה.
אני מאחל לך שתצליחי להתאהב מחדש , שהבחור שיזכה בך, יאהב אותך בדיוק כמו שאת אוהבת אותו- ואפילו יותר.
אני מאחל לך שתדחיקי את האהבה הזאת שהייתה בנינו, אם אפשר לקרוא לה אהבה.
יותר נכון הרגשת כמו בית כלא.
מאחל לך שרק תהיי מאושרת, קטנה שלי.

הו, אלוקים יקר שלי.
איך לא שמרתי עליה טוב יותר?
איך זה שפזלתי לצדדים כשהדבר הכי טוב היה מולי.
יותר נכון, ישנה לי במיטה ומחכה לי שאגיע בכל לילה אל המקום המוכר.

אני אוהב אותך אליה שלי.
והכי מכל, מאחל לך שתשכחי אותי.
כי מגיע לי לחיות ביסורים שנתתי לך לחיות.


תגובות (2)

אליענהההההה
אמא׳לההההה
כמה זמן עבר….
כל פעם מחדש נכנסת לשם שלך לראות אם המשכת, אם העלת עוד פרק אם התחלת סיפור מרתק נוסף….
פשוט מוווווווווושלם…..
ממתינה שתמשיכי את שאר הסיפורים.
שבוע מבורך שיהיה

11/09/2016 01:46

מושלם ממש ממש מושלם

28/10/2016 14:37
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך