עוד אחד.
עמדנו שם,
באמצע העולם, לא יודעת אם לבד או לא,
וגם אם לא זה הרגיש שכן,
שכל העולם עצר בשבילנו.
העברת את אגודלך על שפתיי,
עיניי השתוקקו לנשיקה וכך גם עינייך.
הסתכלת עליי בתשוקה ובחשק,
התקרבנו קצת יותר.
לרגע פתחת את פיך,
כאילו אתה עומד להגיד דבר מה,
ואז סגרתיו, מתחרט.
הורדת את אגודלך משפתיי,
הלכת אחורה,
ועזבת.
אינני יודעת אם ברחת ממני,
אולי מהפוטנציאל לאהבה,
אולי מכאב ופגיעה.
בטח מהחיים.
השארת את לבי צמא לליבך,
את אהבתי כמהה לאהבתך,
את שפתיי זקוקות לנשיקתך.
ואני, אני המשכתי לעמוד שם,
ושמתי לב שהעולם המשיך הלאה מהפאוזה שלקח עבורנו,
ורק מחשבה אחת עברה בראשי;
'כוסאמק, עוד אחד עזב'.
תגובות (5)
וואו
כוסאמק עוד אחת עזבה ;)
יפה חח
שי יפה וכתיבה מצוינת
סורי לבאס אותך, אבל כוסעמק, הם כל הזמן עוזבים.
לפחות יש לך כתיבה מדהימה
אהבתי ממש, סגנון כתיבה מדהים.
ולא לא כל הזמן עוזבים, יהיה בסופו של דבר את האחד שלא יעזוב (: