שוטר בלי מדים פרק פתיחה.

בס"ד

סירנות צורמות נשמעות ברחבי הרחוב, חלונות נפתחים מציצים בין הפתחים.
האמבולנס חונה ברחוב 'קרקעית 4' וכל הדיירים בבהלה נפלטים מהבתים.
אישה מבוגרת כבת 70 יוצאת בטרנינג ונעליי בית תואמים, מנסה להתאים את צעדייה לכל הצעירים.
דקות בודדות והמשטרה בשטח "כל הדיירים להגיע אליי" צועק שוטר בכיר ותנועה המונית ,מלווה בזקנה בת 70, מתקרבים בבהלה מלאי שאלות. היסטריה בבניין חסר דאגות
"מה קרה?" "אני מקווה שהכל בסדר.." כל אחד ומחשבות בליבו. יש היושבים בצד בתקווה שהלחץ יחלוף אך השוטר מתעקש להתאסף סביבו.
"האם אתם מכירים את הדייר מקומה אחרונה?" שואל ומחכה לתשובה. דממה. הזקנה המנומנמת מפהקת וממלמלת "מזמן לא שמעתי עליו. אמרו שהוא נעלם. ברח לעולם הגדול"
השוטר הסב את תשומת ליבו אליה וגרם לכל הסובבים להפנות את מבטם לכיוונה.
הוא מתקרב לזקנה ושואל "ממתי השמועות?" היא ניסתה להיזכר וענתה "לפני כשבועיים" קיוותה שזיכרונה אינו מטעה אותה שוב.
"האם ידעתם עליו משהו?" שואל השוטר והפעם חיכה לתשובתו של ההמון.
"יש לו שני ילדים" אומרת הבלונדינית מהקומה הראשונה ומקווצת את שפתייה. תנועה מחשידה שגורמת לשוטר לתהות האם אינה מסתירה סוד..
הוא נועץ בה את עיניו התכולות וגרם לה להתכווץ במקום. "צביקה, ככה קראו לו. הוא לא סיפר לי על עצמו יותר מידי.." ממהרת לומר הבלונדינית בתקווה שתרצה את השוטר.
"גברת.." התחיל לומר השוטר והבלונדינית השלימה אותו "שרה. עדיין לא גברת".
"אוקיי.." אומר השוטר "האלמה שרה, האם היו בינכם קשרי ידידות?"
"כן. הכרתי אותו לפני חודש ודיברנו המון." עונה שרה.
"אני מבין.." אומר השוטר ונראה מוטרד. "ובמשך כל החודש הזה הוא לא הספיק לספר לך דבר על עצמו? חוץ משמו ושתי ילדיו כמובן.."
שרה הובכה מעט כאשר הבינה שבמשך תקופת ההכרות שלה, עם הבחור היפה מהקומה האחרונה, הוא יודע עלייה הכול אך היא, לאחר מספר אנשים שקראו לו 'טוראי' אינה בטוחה אפילו ש 'צביקה' הוא שמו הנוכחי.
"הוא די הקשיב לי יותר ממה שרצה לספר לי.." אמרה לבסוף.
"אוקיי תבואי איתי לחקירה בעוד שעה בתחנת המשטרה" אומר השוטר ומפזר את כל הדיירים לאחר שניסה לאסוף על מר צביקה כמה שיותר פרטים.
"סליחה..מר.." ניגשה שרה לשוטר.
"כהן. השוטר כהן". ענה.
"למה אני צריכה להתייצב אצלכם לחקירה? אני לא באמת מכירה את צביקה. אמרתי לך שהוא לא סיפר לי כלום". אמרה שרה.
"את היחידה שהוא באמת היה איתה בקשר במשך כל החודש האחרון. תסכימי איתי שיכול להיות שיש לך מידע עליו שאת לא זוכרת או לא רוצה לומר?!" אומר השוטר ומחכה לתגובתה.
"תאמין לי שאין לי מה להסתיר ממכם. אין לי מושג מה הבעיה פה אבל אני לא קשורה לזה ורק כדי להבהיר לכם זאת אני מוכנה להגיע לחקירה" ענתה שרה לשאלתו המרגיזה.
"יופי. עכשיו אנחנו מבינים זה את זה." אומר השוטר ונעלם מהאופק שניה לפנייי שהספיקה להראות לו את פרצופה הזועם.
"שרה ברוך במה הפעם הסתבכת?." שאלה את עצמה וקיוותה שהיום יגיע אל סופו.
היא עלתה לדירה והתחילה להתארגן.
חמישים דקות לפני החקירה..